ג'ורג' סעאדהחוג ההורים - פורום המשפחות השכולות» לראיון
הראיון המלא »
|
|
“ כתוצאה מהמצב, האינתיפאדה, היו עימותים בבית לחם ובערים פלסטיניות אחרות. באותו ערב, בשעה 6:30 בערב, נסעתי עם בנותיי ואשתי לקנות כמה מוצרים מהסופר. ראינו שלושה ג'יפים ישראליים בצד הדרך. כשחלפנו על פני הג'יפ הראשון פתחו עלינו באש מכל הכיוונים, ממרחק של כמאה מטרים. אני ובתי הבכורה, שהייתה בת 15, נפצענו, ובתי קריסטין בת ה-12 נהרגה במקום מהירי. לקח לנו זמן להבין מה קרה, כי הכול קרה כל כך מהר. היינו מבועתים לגמרי. אשתי ואני התחלנו לזעוק לעזרה וביקשנו אמבולנס. הגיעו כמה רכבים צבאיים ועל אחד מהם היה מגן דוד. לקחו אותנו למחסום הצפוני של בית לחם ומשם הוביל אותנו אמבולנס של מגן דוד אדום לבית חולים 'הדסה' בירושלים. באמבולנס שאלתי למה ירו בנו, אנחנו רק אזרחים, והם ענו שזו הייתה טעות. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
“ מובן שחיינו השתנו ללא הכר. היינו פעם משפחה מאושרת וכיום חסרה לנו בת וזה משפיע עלינו מאוד. כל התוכניות שהיו לנו לעתיד, כולן השתנו. כל התקוות והשאיפות...החיים שלנו קשים מאוד. אנחנו סובלים ממה שעובר על ארצנו, מבחינה פוליטית וכלכלית, ומובן שאנחנו רק משפחה אחת מתוך משפחות רבות שעברו אירועים דומים. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
“ היינו משפחה קרובה. אנחנו כל כך מתגעגעים למעשים שעשתה, לתנועות שלה, לאהבתה לאנשים. היא אהבה לשחות, אהבה מוסיקה, ניגנה בפסנתר ואפילו השתתפה בחגיגות המילניום למרות שהייתה רק בת 12. היא למדה עברית. היא הייתה מאוד פעילה והיו לה המון תחביבים. היא גם הייתה תלמידה טובה, והייתה אהובה על חבריה, מוריה והמנהל. אני מתאר לעצמי שכולם מתגעגעים אליה, אבל אני יודע שאנחנו לא יכולים לשנות את המציאות שאנחנו חיים בה. אפשר רק לקוות שאהבתנו כלפיה וכלפי שאר האנושות תביא שלום כדי שמשפחות ואימהות אחרות יוכלו לטפל בילדים שלהן ולא לחוות את הקשיים ואת הכאב שאנחנו חווינו. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
“ היחסים בינינו [בין חברי הפורום] מבוססים על האנושיות שמשותפת לנו. לכן אנחנו רוצים שהישראלים יבינו מה עובר על הפלסטינים. עלינו להבין את דרכי המחשבה של הישראלים ולהבהיר להם את מידת הסבל שלנו ואת זה שהם סובלים יחד איתנו. זו הדרך הטובה ביותר להבין זה את זה לבנות כבוד הדדי ולממש את הזכות לחיים בטוחים בשתי מדינות. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
“ בגלל המצב והנסיבות הפוליטיות יש פחד שמונע מפגשים הדדיים. אנחנו מקווים שהמצב ישתפר ונוכל לחיות בשלום אמיתי, בדו קיום מתוך כבוד הדדי, כמו שאמרתי. השלום יעניק לעם הפלסטיני את הזכות לחיות בארצו ובמדינתו וליהנות מזכויות כבני אדם. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
דת:
“ האמונה היא זו שבראש ובראשונה עזרה לנו לעבור את החוויה הזאת. אנחנו מודעים לכך שאנחנו חיים בנסיבות מסוכנות בגלל המצב, אך בעיקר האמונה שלנו היא שעזרה לנו. אני יודע שמשפחות רבות חוו דברים כמו שאנחנו חווינו ולא הצליחו להתגבר. חשוב שאנשים יוכלו להמשיך, ואמונה חזקה היא חשובה, משום שבלי אמונה אמיתית וכנה קשה להשלים עם המאורעות. התכונה החשובה ביותר היא היכולת להסתגל למצבים והיכולת לסלוח לצד השני כדי להמשיך בחיים יותר טובים. שנאה לא תוביל לפתרון, היא גם לא תחזיר את מי שאבדו, רק האהבה והמחילה יכולות להצליח לעשות זאת. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
דת:
“ עקרונית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני נובע משנים של מאבק, עוד לפני ישו. אם מעיינים בתורה ובתנ"ך רואים שתמיד היה פה סכסוך בין הישראלים לפלסטינים. לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה והגירת היהודים ארצה, כולנו יודעים כמובן מה קרה. ההיסטוריה כולה עוסקת בסכסוכים שלא יושבו בדרך הנכונה. מקרים רבים דורשים הסבר. בפלסטין, או בארץ הקודש לצורך העניין, לא שרר שקט זה מאות שנים. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
“ החלק הקשה ביותר היה להיפגש עם אנשים מהצד השני למרות כל הכאב שהם גרמו לנו. היה קשה להפיג את השנאה מלבנו, לנקות את מצפוננו ולמחול לצד השני. לא קל לשלוט בעצמך, צריך נחישות, אמונה עמוקה והרבה מחילה. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
חזון:
“ אני רוצה להשיג מה שכולם רוצים: מדינה ושלטון חוק שכל העולם יכבד, כולל ישראל. אני רוצה שנחיה כעם מכובד, שנהנה מזכויות, שנחיה בביטחון הדדי עם שכנינו ושנתקשר בדרך אנושית, ולא בדרך השנאה. ממלחמה כולם מפסידים, אולם משלום כולם מרוויחים. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
“ הם [הישראלים] רואים את הסכסוך כסכסוך על האדמה ומזניחים את העניין האנושי. הם מתנהגים בצורה חומרנית ולא נוהגים נכון בסוגיות אנושיות. בראש סדרי העדיפויות שלהם נמצאת האסטרטגיה החומרנית, כמו ביטחון וכו', אולם הם מזניחים את ההיבט האנושי. אני חושב שהסוגיה האנושית היא החשובה ביותר משום שכאשר אדם מתייחס לרעהו בצדק ועל סמך מצפונו, ייפתרו כל בעיות היומיום. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
“ אנחנו עושים ככל יכולתנו לגרום לישראלים להבין שמדובר בעם, עם שמורכב מבני אדם. היחס של הישראלים כלפי הפלסטינים צריך להיות משוחרר מתביעות על הקרקע. עליהם להניח לפלסטינים לחיות את חייהם על מנת להגיע לשוויון בין שני העמים. כך יזכו הישראלים לביטחון. אסור שעם יהיה אנוכי ויחשוב שהאינטרסים שלו חשובים מאלה של הצד השני. זה עיקר הבעיה. לשני הצדדים צריכות להיות הזדמנויות שוות. צריכים להיות שוויון ואנושיות ולא שאיפה של צד אחד לשלוט במצב. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
“ נורמליזציה פירושה שאני מקיים, בסביבה שלווה, יחסים הדדיים עם אחר, ששותף לכוונותיי שוחרות השלום. בינתיים אין שלום אלא משא ומתן שמטרתו להשכין שלום. אני חושב שתהליך הנורמליזציה יתחיל לאחר שתהליך השלום יושלם, ולא להפך. לאחר שהפלסטינים יקבלו מדינה וזכויות אדם תהיה נורמליזציה בין שני העמים ושתי המדינות, אך כל ניסיון לנורמליזציה נידון לכישלון כל עוד אין שלום. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
פחד:
“ לפחד יכולה להיות השפעה, אבל לדעתי כשהאינטרסים של עם אחד באים על חשבונו של עם אחר, זה גורם למלחמות. כאשר עם כובש ומנצל עם אחר נוצרים סכסוכים, אך כאשר עמים חיים זה לצד זה בכבוד הדדי, אני לא רואה סיבה לפחד או לעוינות. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
“ לא הייתה ביקורת בסביבתנו משום שאנחנו נפגענו. זה לא דבר אסור. בדרך כלל אני לא איש של פוליטיקה, אני איש מדע. הפוליטיקאים צריכים לטפל בענייני הפוליטיקה ולהחליט החלטות, אני מדבר מניסיוני האישי... אנחנו לא נכנסים לפוליטיקה אלא מביעים את הרעיונות ואת הרגשות שלנו, מעבירים את המסר שלנו כדי ששני הצדדים יוכלו לעבוד ביחד. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
“ ברמה הבינלאומית אנחנו מקווים שהתומכים בשלום, בעיקר ארה"ב ואירופה, יפעלו בהגינות ובצדק על מנת להביא להסדר שוויוני בין הישראלים והפלסטינים. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
^ חזרה לראשית הדף
