חברה אזרחית
דימיטרי דיליאני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ אם נתבונן בהסכמי השלום הקודמים, או בהצעות להסכמי שלום ופיוס, נראה שהם לא נושאים את שמות האנשים שיזמו אותם. לדוגמא, קמפ דייוויד [הראשון], אוסלו, שארם אל שייח', קמפ דייוויד השני. לעומת זאת, להסכמים אחרים קוראים על שם אנשים, טנט או מיטשל למשל. העניין הוא שאף אחד מההסכמים לא נושא את שמו של ערבי או של פלסטיני, מלבד הסכם שארם אל שייח', שהוא הסכם בטחוני בלבד. ההבחנה הזאת גרמה לי לשאול איפה האנשים הפשוטים? למה לא שומעים את קולם? איפה הרופאים והאופים, המורים, המדענים...למה הם לא אומרים מה הם רוצים? ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
ד"ר ח'ולוד דג'אני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ הפעילות לקידום השלום לא קשורה רק לסכסוך הישראלי-פלסטיני. אנחנו פועלים לקידום השלום כחינוך תרבותי או חברתי. החברה שלנו מגיבה לדיכוי, לסבל, למשברים בכלכלה ובחברה ולבעיות הנוכחיות. מבחינה פסיכולוגית אנשים נוטים באופן בלתי מודע לפעול מתוך עמדת הגנה. היעדר חינוך לשלום משפיע על ההתנהגות היומיומיות של ילדים ועל ההתפתחות הרגשית והפילוסופית שלהם. לפני עשרים או ארבעים שנה, החינוך החברתי והחינוך בבית שלאורם גדלנו היו שונים מאוד מאלה של היום. הסיבה היא שהנסיבות השתנו, הנסיבות ברחוב, במשפחה ובחברה. לכן הפעילות להעלאת המודעות לחינוך לשלום הכרחית. צריך ליישם את החינוך לשלום כדרך חיים ולשלבו בהתנהגות ובדיבור. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
עלי אבו-עוואד
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות, "אל טריק" (הדרך)
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ אנחנו צריכים לקיים יחסים טובים ומכבדים בין שתי מדינות לא בין עם לכובש שלו. הפתרון הוא ליצור שתי מדינות. זה הפתרון. הפתרון כעת הוא ששני העמים ישבו ויחליטו שדי לכיבוש ולהרג. העמים צריכים להחליט על כך ולא הממשלות, הממשלות לא יכולות לכפות עלינו משהו שאיננו רוצים. אנחנו צריכים לשכנע זה את זה, כל אחד לגבי הצד שלו. ככה אנשים מתחתנים. הם אוהבים זה את זה ומשכנעים זה אתה זה לפני הנישואים; הם לא יכולים להתחתן כשהם אויבים” [מעבר לקטע בראיון המלא]
קיטי כהן
הפולקלור של האחר - המכון לחקר דת ועדות בישראל
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ כולם [צריכים להיות מעורבים בתהליך השלום]! החל מגננות, הורים, כתבים, עסקים, כולם. כל המגזרים באוכלוסייה, כולם צריכים להיות מעורבים, בצורה אחרת לגמרי ממה שקורה עכשיו. המעורבות צריכה להיות דרך התקשורת ובעסקים ובחינוך בכל הרמות.” [מעבר לקטע בראיון המלא]
קיטי כהן
הפולקלור של האחר - המכון לחקר דת ועדות בישראל
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ אני חושבת שבזמנים קשים פוליטית יש צורך רב יותר בחברה האזרחית, וכאשר המצב הפוליטי חיובי יותר אפשר לשלב את ארגוני החברה האזרחית במערכת. אז הם יכולים לתרום. את מכוני המחקר, את הפעילים והאנשים שלהם אפשר לשלב בחזון הפוליטי. בעיתות מצוקה, בעיתות משבר, יש צורך בארגוני שטח בדיוק על מנת להוות משקל נגד לאלימות, לשנאה בין העמים שלנו. מערכות היחסים החדשות והדיאלוג הכנה בין פלסטינים לישראלים מעניקים לי את התקווה ואת האומץ להמשיך. כפי שאמרו חז"ל: לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין לבטל ממנה. (רבי טרפון, מסכת אבות ב', ט"ז).” [מעבר לקטע בראיון המלא]
צביקה שחק
העמותה להנצחת בת-חן שחק ז"ל, חוג ההורים – פורום המשפחות השכולות
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“tzvika
” [מעבר לקטע בראיון המלא]
אסתר גולן
אגודת המפגש הבין דתי
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ את חייבת להיות מסוגלת לחיות עם עצמך ועם האחר. כמו שאני רוצה לחיות עם עצמי, הוא צריך לחיות עם עצמו. אז המפגש עם האחר מאפשר לנו לראות את האחר ולכבד אותו כפי שהוא. הוא לא צריך לחשוב כמוני או להאמין במה שאני מאמינה, אבל אם אני נפגשת איתו ולומדת להכיר אותו, אני יכולה לכבד אותו ולקוות שגם הוא יכבד אותי. אני חושבת שהמפגש עם האחר – וחיים זה לצד זה – אינם תלויים בהחלטות פוליטיות. לא משנה איזה קשיים גורמים הפוליטיקאים, הם לא צריכים למנוע ממני לפגוש את האחר באחֵרוּתו.” [מעבר לקטע בראיון המלא]
קובי סניץ
אנרכיסטים נגד הגדר
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ גם עשרה ישראלים יכולים להשפיע בהפגנה. מהצהרות הצבא אנחנו יודעים שהוראות הפתיחה באש משתנות ברגע שהם חושבים שיש נוכחות ישראלית. לדוגמא, אסור להם לפתוח באש כשיש ישראלים ואסור לירות כדורי גומי לכיוון שהם חושבים שיש ישראלים בו. אז אפילו למעט ישראלים יש השפעה, וכמובן שלהרבה ישראלים יש השפעה גדולה.” [מעבר לקטע בראיון המלא]
מיכל זק
בית הספר לשלום
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ העבודה שלי לא תפסיק את הבולדוזרים. היא לא תעשה את זה. בדקתי מה גרם לשינוי הגדול בדרום אפריקה ובכמה מאמרים שקראתי ראיתי שהם מציינים תשעה גורמים שהביאו למהפך, למעבר לדמוקרטיה. הראשון היה אמברגו כלכלי על דרום אפריקה. השני היה קריסה של כוחות הביטחון; הם פשוט לא יכלו יותר לתחזק את האלימות שהם הפעילו כל הזמן. ואיפה שהוא בין 1 ל-9 הייתה העובדה שכל הזמן הייתה קבוצה שקיימה גם דיאלוג וגם שיתוף פעולה, והיו גם לבנים שהצטרפו לשחורים” [מעבר לקטע בראיון המלא]
מאיר מרגלית
הוועד הישראלי נגד הריסת בתים
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ אני מאמין ב'מָסָה קריטית'. כל אחד מאיתנו שעושה משהו הופך בשלב מסוים לחלק ממָסָה קריטית וזו תצליח להכות שורש. אני לא יכול להגיד לך שאם הצלנו בית תרמנו תרומה מכרעת לקידום השלום. אבל אני מאמין שהעבודה שלנו ושל עוד עשרות אנשים ועוד עשרות ארגונים תהפוך למָסָה קריטית וזה יגרום לשינוי מדיני לטובה.” [מעבר לקטע בראיון המלא]
