תגובות הקהילה
איתמר שפירא
לוחמים לשלום
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ אנחנו באים לדבר מתוך המיליטנטיות כי היא תופסת את האנשים ואנשים מרגישים שזה מקום יותר לגיטימי לדבר ממנו על פיוס. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
מיכל זק
בית הספר לשלום
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ אני לא מסתירה, אני מביאה את מה שאני ואת מה שאני עושה, אבל אני אף פעם לא נכנסת לוויכוחים. אם מישהו אומר משפטים כאלה, אני ממש לא נכנסת לזה. הבנות שלי ממש תמיד מתווכחות עם כל הנהגים, באוטובוס ובבית ספר. אני תמיד אומרת להן לא להתווכח עם נהגים, שהם יעשו תאונה... כי מבחינתן אין שום בעיה, צריך להגיד. זה דור אחר. הם גדלו במציאות אחרת. אבל אני לא מסתירה, תמיד אם שואלים מאיפה אני, אני אומרת: "מנוה שלום", ותמיד התגובה היא: "אז תגידי! מה קורה שם?" אז אני אומרת מה שהם רוצים לשמוע, שהכל טוב ויפה. את יודעת, הם לא באמת רוצים לשמוע שאנחנו עם כובש. הם לא רוצים לשמוע את זה! אין לי כוחות להיכנס עם כל אחד לוויכוחים, כי בדרך כלל לשם זה מוביל.” [מעבר לקטע בראיון המלא]
איתמר שפירא
לוחמים לשלום
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ הרבה אנשים רואים בפעילות הזאת "לדבר עם האויב" או חושבים שאני שונא ישראל או בוגד; כל אחד וההשקפות שלו. בהתחלה זה יותר הפריע לי והרגשתי שאני מאבד את המקום הזה של 'מלח הארץ'. הייתי רגיל לקבל עבודות בכל מקום. בכל חברה, כשאתה מספר או כשיודעים שהיית לוחם אמיץ זה נחשב, אתה זוכה בתהילה או במקום של כבוד בחברה. זה די ויתור לצאת מהקונצנזוס; אנשים רואים בי שמאל רדיקלי. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
מאיר מרגלית
הוועד הישראלי נגד הריסת בתים
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ להיות איש שמאל בירושלים זה לא פשוט. זה הרבה יותר קל בתל-אביב או בחיפה או בכל מקום אחר. פה רואים בי עוכר ישראל. אני יכול להגיד לך את זה באחריות. עבדתי בעירייה עשרים שנה; בשלב מסוים הקידום שלי נעצר בגלל דעותיי הפוליטיות. איך אני יודע? משום שניגשתי ליותר מדי מכרזים שזכו בהם אנשים הרבה פחות מוכשרים ממני. הם קיבלו תפקידים שאני חפצתי בהם. באיזשהו שלב אמרו לי מפורשות. הממונה עלי אמר לי, "מאיר, תפסיק לגשת למכרזים כי לא ייתנו לך להתקדם. אתה מחוץ לקונסנזוס מבחינת העירייה". זה נאמר לי מפורשות ואני גם יכול להוכיח זאת במסמכים.” [מעבר לקטע בראיון המלא]
סלווא אבו לִבּדה
דיאלוג על הדרך (Dialogue on the Road)
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ אני עצמי היססתי בהתחלה, לגבי הסרט ולגבי העבודה עם עיתונאי ישראלי, כי חששתי שאנשים סביבי יאמרו שזו 'נורמליזציה' של היחסים עם הישראלים. אני מאמינה שאדם יכול לעסוק בעשייה שלו מבלי לשנות את דעותיו האישיות. לא השתניתי ולא שיניתי את אמונותיי ואינני מפחיתה מערכם של ערכים או של עקרונות. הלכתי וצילמתי, מילאתי את תפקידי והעברתי את המסר שלי. היה לי חופש מוחלט לשאול את השאלות שאני בוחרת לשאול ולעסוק בנושאים שבחרתי, לא נכפה עליי דבר[...] אנשים רבים אמרו לי להיזהר שהסרט לא יהפוך לסרט על נורמליזציה, ואני אמרתי להם שאני יוצרת את הסרט על פי המחשבות והאמונות שלי ויש לי זכות להסכים או לא להסכים עם העבודה הזאת. אפילו ההנהלה של תחנת הטלוויזיה תמכה בנו. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
ג'ורג' סעאדה
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ לא הייתה ביקורת בסביבתנו משום שאנחנו נפגענו. זה לא דבר אסור. בדרך כלל אני לא איש של פוליטיקה, אני איש מדע. הפוליטיקאים צריכים לטפל בענייני הפוליטיקה ולהחליט החלטות, אני מדבר מניסיוני האישי... אנחנו לא נכנסים לפוליטיקה אלא מביעים את הרעיונות ואת הרגשות שלנו, מעבירים את המסר שלנו כדי ששני הצדדים יוכלו לעבוד ביחד.” [מעבר לקטע בראיון המלא]
קיטי כהן
הפולקלור של האחר - המכון לחקר דת ועדות בישראל
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ [הפעילות שלי] תורמת בכך שהיא מפחיתה את הדעות הקדומות; היא שוברת את חומת הדעות הקדומות שעומדת בין ילדים ישראלים ופלסטינים ובין הקהילות שלהם. בעקבות התערוכות, האחים וההורים של הילדים חוו גאווה משותפת ונפגשו ברוח טובה. גם זה עזר. הילדים כבר לא רואים את הילד האחר, היהודי או הפלסטיני, כאויב אלא כחבר שהם נהנו לפגוש.” [מעבר לקטע בראיון המלא]
נאצר לחם
חדשות מען, טלוויזיית בית-לחם
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ הם מחכים לזה: הלוחמים מגדודי חללי אל-אקצה, אפילו הנשיא צופה בתוכנית שלי. אני יודע שכל אם, אב וילד צופים בתוכנית שלי כי הם רוצים לדעת מיהם הישראלים. פעם היינו אומרים, "אלה האויבים". עכשיו אם תשאלי אדם מבית לחם או מאזור אחר, הוא יגיד לך מה ההבדל בין אופיר פינס לאריה אלדד.” [מעבר לקטע בראיון המלא]
דימיטרי דיליאני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ לא איימו עליי או משהו כזה, אבל על אנשים אחרים שעובדים איתי, על עמיתים שלי, איימו כשהתחלנו לפעול בקמפיין. חלק מהעמיתים שייסדו את הקמפיין הוטרדו במקום עבודתם בצורות שונות. אבל עכשיו הקמפיין הרבה יותר חזק וזוכה לתמיכה בקרב אנשים בציבור. יש לקמפיין נוכחות חזקה בזירה הפוליטית הפלסטינית כך שקשה יותר להטריד אותנו כמו שקרה קודם. מי שהשתתפו בקמפיין שילמו מחיר אישי יקר [...]חלקם איבדו את מקום העבודה, חלקם היו חשופים להטרדות רבות ונאלצו לבחור בין מקום עבודתם לבין המשך הפעילות בקמפיין. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
מיכל זק
בית הספר לשלום
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ במעגלים היותר נרחבים אני לא כל כך משתפת, אני הרבה יותר מסננת את מה שאני משתפת בו, לא מספרת כמו שאני מספרת לך. היכולת להשפיע היא מאוד קטנה. אם תגידי לאנשים שמה שקורה ברפיח הוא מזעזע, הם לא ישתכנעו בזה כי את אמרת להם. זה יושב על תמונת עולם יציבה בדרך כלל” [מעבר לקטע בראיון המלא]
שרה קראג’ה
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ נשאלתי לגבי דעתם של משפחתי, שכניי וחבריי לעבודה. בכנות, הפלסטינים אולי רותחים, אבל בתוכם הם אנשים מאוד פשוטים ומעונינים להיות בחברת אנשים שהם יכולים לסמוך עליהם. אנשים שמקיימים דיאלוג עם ישראלים זוכים לכבוד בקרב העם הפלסטיני. איננו מנהלים דיאלוג עם קציני מודיעין אלא עם אנשים שאיבדו את יקיריהם, שדוכאו ושסבלו כתוצאה מהכיבוש. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
שלמה זגמן
ציונות דתית ריאלית, מוזאיקה
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ הפעילות הראשונה שלנו [ציונות דתית ריאלית] הייתה להפיץ את העצומה שלנו שפונה לציבור הדתי-לאומי בהתנחלויות. קראנו להם להכיר בנחיצות של וויתור על חלק משטחים בארץ ישראל בשביל לקיים את הריבונות הישראלית-יהודית בגבולות מוסכמים [מבחינה בינלאומית] וכדי להתרכז בבעיות של החברה הישראלית. הבעיות האלה מוזנחות בגלל המצב הפוליטי והסכסוך, ובגלל כל המשאבים שהסכסוך הזה לוקח. זו הייתה רק הפתיחה. אנחנו ממשיכים להפיץ את העצומה הזאת בנוסחים שונים, פונים לקהלים שונים. עם פרסום העצומה רואיינתי ואנשים מהיישוב ראו בזה ממש פגיעה, סטירת לחי, כי אני אמרתי שהתפכחתי, שאני רואה דברים שמקודם הייתי עיוור להם, ולגביהם אני בעצם אומר שהם עיוורים וצריכים להתפכח. היו כמה תגובות חריפות שהיו לא לעניין. לא שהתאכזבתי מהם, אלה אנשים שידעתי שהם קיצוניים.” [מעבר לקטע בראיון המלא]
מאיר מרגלית
הוועד הישראלי נגד הריסת בתים
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ כשמדובר בהריסת בית, ההנחה של כל ישראלי היא שהבית שייך למחבל. אנחנו מנסים להעביר מסר שלא זו בלבד שלא מדובר במחבל אלא שאלה אפילו יכולים להיות אנשים שתמכו בשלום, שיש להם אולי חברים ישראלים, שהיו אולי מעורבים בפעילות דו-קיום, אנשים חפים מפשע. כאשר רואים [בתמונה] את האישה בוכה עם תינוק בפתח הבית, אנחנו רוצים שאנשים ירגישו שזה מוגזם. משם אפשר לבנות את המשך הטיעונים [הפוליטיים].” [מעבר לקטע בראיון המלא]
ד"ר ח'ולוד דג'אני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ אמרתי ל[בתי] פעם שאנחנו הולכים לפגישה למען השלום, והיא אמרה לי: "אימא, אל תשלי את עצמך. את לא פועלת למען השלום אלא לקראת כניעה". היא היתה אז בת שמונה. היא איתגרה אותי. השלום שאנחנו פועלים למענו צריך להיות שלום אמיתי, שלום של אמיצים. אנשים צריכים להשתכנע שהשלום עונה על רצונותיהם. אנשים חושבים ששלום פירושו כניעה. התגובה של הבת שלי טבעית, היא חיה בצל האנתיפאדה והאלימות. היא חשבה: "על מה את מדברת?"” [מעבר לקטע בראיון המלא]
איתמר שפירא
לוחמים לשלום
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ Many people view my work as “talking to the enemy” or think I hate the Israeli people or that I am a traitor; every person has their own views. At first it bothered me more and I felt as though I was no longer considered the salt of the earth. I used to be in a social position that always landed me jobs. Every time you apply for a job or interview with a company and tell that you were a brave soldier, it’s taken into consideration because it has some glory or status in Israeli society. That’s something you give up because you aren’t in the consensus anymore; people view me as part of the radical Left.” [מעבר לקטע בראיון המלא]
איתמר שפירא
לוחמים לשלום
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ We come to talk to people in the name of militancy because it grabs people’s attention and they feel it’s legitimate for us to be talking about reconciliation. We are addressing both societies in this manner because in both societies the ethos of war is central. If we talk about pacifism and an anti-war approach, that won’t be accepted by the societies socially or politically. People view that as outsiders’ approach or as removed from reality. Our position, as people who were combatants, is more practical and it is easier to speak from there. We feel that our direction is anti-war though. ” [מעבר לקטע בראיון המלא]
מאיר מרגלית
הוועד הישראלי נגד הריסת בתים
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ ילדים שלי היו אז בכיתה ח'-ט'. הם אמרו לי, "אבא, אמרו שאתה עוזר למחבלים". זה שבר אותי לגמרי. גם אם הם מבינים שלא, גמרנו. זה נדבק אליך ומלווה אותך והילדים צריכים להתמודד עם זה שאומרים להם, "אבא שלי אמר שהוא קרא בעיתון שאבא שלך משתף פעולה עם מחבלים." זו אולי דוגמא קיצונית, אבל היא בכל זאת מדגימה את המחיר שאתה משלם כשאתה הולך עם דעותיך עד הסוף, כשאתה לא מעגל פינות.” [מעבר לקטע בראיון המלא]
רותי עצמון
חלונות
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ אני נוסעת לשטחים כבר קרוב לשלושים שנה; מתרגלים אחרי תקופה כל כך ארוכה. אני רגילה להסתובב בערים פלסטיניות וביליתי כל כך הרבה זמן בכפרים וערים פלסטיניות עד שזה רגיל בשבילי, זה בכלל לא מוזר. אבל אולי איבדתי את תחושת הפחד שלי בגלל שאני כל כך רגילה ואולי אני טועה! גם ישראלים וגם פלסטינים אומרים לי, "את משוגעת, זה מסוכן!". אני לא יודעת, אולי אני משוגעת, אבל אישית אני מרגישה מאוד נוח ובטוח.” [מעבר לקטע בראיון המלא]
חולוד בדאווי
האגודה לזכויות האזרח בישראל, תעאיוש, קואליציית נשים לשלום, בת שלום
לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »
“ ישנם כמה קולות שלא יוצאים נגדי אישית, אלא יוצאים כנגד רעיון של שותפות ותקשורת ערבית-יהודית. לעם הפלסטיני יש את הזכות לפקפק ברעיון של שותפות לאור ניסיונו ההיסטורי המר. ההתנסויות האלה כוללות את תהליך אוסלו וניסיון עם התנועות שהיו אופנתיות לאחר הסכמי אוסלו. קל מאד היה להקים ארגון ישראלי-פלסטיני שלא התבסס על שוויון או שותפות. המודל הכושל הזה הפחיד הרבה אנשים. אנשים החלו לשאול, ובצדק, "מה זה דו-קיום? ישראלים ופלסטינים מנגבים חומוס, או מתנגדים יחד לעקירת עצי זית?” [מעבר לקטע בראיון המלא]
