« מפתח נושאים

תפיסת השלום

סלווא אבו לִבּדה
דיאלוג על הדרך (Dialogue on the Road) לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אני חושבת שהמשמעות דומה עבור כל פלסטיני. המשמעות היא לגור בביתי ולהרגיש שאני יכולה לישון בו בביטחון. שלום פירושו לחיות בביתי, על אדמתי. לדוגמא, כשאת נמצאת בחו"ל את כבר מצפה לחזור לביתך. איך זה לדעתך להרגיש ככה בלי להיות בחו"ל? שלום הוא שלום בנפש [...] עם זאת, אני חושבת גם על השלום בצד הישראלי, שגם שם אסור שאנשים יצאו מהבית וייהרגו. אני דואגת לילדים שלי וגם אימהות אחרות מרגישות כמוני. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

אסתר גולן
אגודת המפגש הבין דתי לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ למילה 'שלום' אין בשבילי שום משמעות כי היא לא חלק מאוצר המילים שלי. במלחמה נלחמים, במלחמה מנצחים או מפסידים, וזהו זה. כל חיי לא נתקלתי ב[שימוש ב]מילה 'שלום' שיש לו איזו משמעות בשבילי. נתקלתי במלחמות, אחת אחרי השניה, אבל שום דבר אחר [...] זה משהו שלא שייך ללקסיקון שלי. הכי קרוב שאני יכולה להגיע לשלום זה חיים בשקט, זה לצד זה, אבל שקט זה לא שלום. אולי בגלל שזה חלק מהחשיבה בעברית: 'שלום'. 'שלום' זה משהו אחר. בעברית את אומרת "שלום עליכם", אבל באנגלית לא. למילה 'שלום' יש קונוטציה מאוד ייחודית, כשאני מברכת אותך במילה "שלום", או בתפילה "הבאנו שלום עליכם". 'שלום' נגזרת מן המילה 'שלם' והיא קשורה למילה 'ירושלים', אז היא לא מתאימה כניגוד של מלחמה. המשמעות שלה עומדת בפני עצמה. לכן אני נזהרת בשימוש במונח, כי מוכרח להיות לו פירוש בעל משמעות עבורי. 'תנועת שלום' זה מונח פוליטי, זה מונח שהפך לפוליטי. ואני לא חלק מן הזירה הפוליטית אלא חלק מן הזירה האנושית. המילה 'שלום' לא מופיעה אצל לוינס, אלא רק המפגש עם האחר. אז אני כנראה לא מתאימה לדימוי שלך של פעילת שלום.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

סמי אל-ג'ונדי
זרעים של שלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ המילה "שלום" מסמלת עבורי יחסים בין אנשים המבוססים על אהבה וכבוד הדדי. שלום זה מצב שבו אנשים יוכלו לטייל ולישון בכל מקום ללא חשש. שלום בשבילי זה מצב שבו ילדים ירגישו בטוחים מיום היוולדם, יוכלו להתרכז בלימודיהם ולהגשים את חלומותיהם. שלום פירושו שלכל אדם זכויות כאדם וכאזרח במדינתו, ושאף אחד לא יגזול ממנו את הזכויות האלה. שלום אומר שלכל האנשים תהיינה הזדמנויות. שלום אומר שאנשים לא יסתכלו אחד על השני בעוינות וקנאה, אלא באהבה ובאחווה.
שלום אומר שאדם יכול לעבוד ולהביא אוכל הביתה לילדים. שלום אומר שבתים יהיו פתוחים לכל. אני מתאר את השלום כאדם שלא מכיר שלום. השלום עדיין לא הגיע אלינו, אבל בעזרת האל נגיע לשלום. אלה שעדיין לא טעמו את טעם השלום הכי ייהנו ממנו. מי שטעם את השלום בעבר לא יעריך אותו היום. אני מקווה שכל הילדים שייוולדו כאן בעתיד יטעמו את השלום מיום היוולדם ושהזקנים יספיקו לראות קצת שלום. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

יועאד שביטה
Building Bridges for Peace (בניית גשרים לשלום), רעות-סדאקה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ זאת מילה שכולם אוהבים להשתמש בה. אף אחד לא יודע מה פירושה עכשיו. גם שרון, "המנהיג לשלום", לא מדבר על שלום. זאת מילה שכולם משחקים בה. מילה ממש לא ברורה, אי אפשר להוציא את הפירוש שלה מהמילון כדי לדעת במה מדובר. אני אישית הייתי בעד להחליף את המילה הזו, יותר מדי משחקים בה. המילה היא סמל ליותר מדי דברים: שמאל קיצוני אומר שלום, ימין קיצוני אומר שלום. אולי אפילו פלסטינים שעושים פיגועים אולי גם אומרים את המילה. מבחינתם זה גם סוג של שלום. מבחינתי, שלום זאת סתם מילה שכולם מנצלים, אפילו שהיא אמורה להיות מילה חיובית. עושים הכל איתה...  למרות שהיא מילה מאד יפה מבחינת מילה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

מאיר מרגלית
הוועד הישראלי נגד הריסת בתים לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ שלום פירושו לחיות בשקט, בשלווה, לחשוב על עתיד בלי פחד. לירושלמים זה אומר אפילו ללכת לבתי קפה או לעלות על אוטובוס בלי לחשוש. אני מודה שכשאני חושב על שלום אני בעיקר חושב על ילדיי. מה שמפחיד אותי יותר מכל הוא שילדיי יעברו מה שאנחנו עברנו. הם צריכים להתגייס, ואומנם הם החליטו להתגייס אבל לא ליחידות קרביות או ליחידות בשטחים, הם לא רוצים להתעסק בדיכוי. אני מפחד שהם יצטרכו לעבור עוד פעם את כל הגלגל הזה שאנחנו עברנו: [מלחמת] יום הכיפורים וכדומה, ומלחמות שמשנה לשנה נהיות נוראיות יותר.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

עלי אבו-עוואד
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות, "אל טריק" (הדרך) לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ ייתכן שמה שאני מנסה לומר מבלבל וקשה להבנה אבל אני מנסה לומר שני דברים: בדרך כלל אנשים מבקשים שלום עבור עצמם. אנחנו צריכים לבקש שלום עבור אחרים. הצעד הראשון הוא שהישראלים יעמדו בתל אביב ויכריזו שהם רוצים שלום עבור הפלסטינים, לפני שיכריזו שהם רוצים שלום עבור הישראלים. הפלסטינים צריכים לעשות אותו הדבר. הסיבה לכך היא שכל צבאות העולם לא יכולים לעצור את הפעולות הצבאיות [של הפלסטינים], וכל הפעולות המיליטנטיות שבעולם לא יובילו בהכרח להקמת מדינה פלסטינית משוחררת. אבל לישראלי אחד בעל כוונות טובות יש כוח להשפיע על אנשים, שבתורם יכולים לבנות הנהגה בעלת כוונות טובות. כך גם בצד הפלסטיני; אבל לא כל פלסטיני יכול לעשות זאת. זה צריך להיות פלסטיני שלחם והקריב, פלסטיני שמבין את משמעות השלום”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

נאצר לחם
חדשות מען, טלוויזיית בית-לחם לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אני לא שונא את המילה 'שלום' אבל גיליתי שהעם שלי לא מאמין בה, והעם הישראלי לא מאמין כשאומרים אותה [...] היא מילה מכאיבה ומרמזת על שלום נוסח אמריקה, שלום של [הסכם] אוסלו. אני מחפש מילה כמו שחיפשו מילה שתחליף את הביטוי 'הפסקת אש'; מצאו במקומה את המילה 'תַהְדִאַה' שפירושה רגיעה. אנשים רוצים מלים חדשות, אנשים מחפשים אוצר מילים חדש, אז אני חייב לחפש להם מילים חדשות.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שרה קראג’ה
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ עבורי, המילה 'שלום' פירושה ביטחון. שלום זה נוחות ושקט נפשי. שלום הוא כל מה שקשור למילה ביטחון. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

איתמר שפירא
לוחמים לשלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ זה אפשרי. כיום אני די ספקן, אני לא רואה פה שלום בעתיד הקרוב. יש לי תקווה כזאת, תקווה שבלעדיה אין שום טעם לפעול לשלום, אבל אין לי תקווה לראות אותנו חיים בקשרי מסחר וקשרים פורחים בדור שלי. אני חושב שצריך להפריד בינינו. אני חושב שגדר הפרדה זה דבר טוב, מן הסתם לא בתוואי שהיא עוברת עכשיו, מקיפה גטאות קטנות, אבל גדר באותו הגובה, באותה אימתנות, בגבולות 67' זה בסדר גמור.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שלמה זגמן
ציונות דתית ריאלית, מוזאיקה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ השלום עומד בסיומו של תהליך שטרם החל. התהליך שאנחנו מנסים להתחיל כאן הוא הכרה בצורך להיפרד, בצורך של מדינת ישראל לסיים את הכיבוש ולהשקיע מאמצים בפתרון הבעיות הפנימיות שלה, כמובן בעזרת אמצעים ביטחוניים. כמובן שהשאיפה לטווח ארוך היא צעד נחוץ לשלום עתידי.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

עלי אבו-עוואד
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות, "אל טריק" (הדרך) לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אנחנו צריכים לקיים יחסים טובים ומכבדים בין שתי מדינות לא בין עם לכובש שלו. הפתרון הוא ליצור שתי מדינות. זה הפתרון. הפתרון כעת הוא ששני העמים ישבו ויחליטו שדי לכיבוש ולהרג. העמים צריכים להחליט על כך ולא הממשלות, הממשלות לא יכולות לכפות עלינו משהו שאיננו רוצים. אנחנו צריכים לשכנע זה את זה, כל אחד לגבי הצד שלו. ככה אנשים מתחתנים. הם אוהבים זה את זה ומשכנעים זה אתה זה לפני הנישואים; הם לא יכולים להתחתן כשהם אויבים”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

פרופ' דן בר-און ז"ל
PRIME המכון לחקר השלום במזרח התיכון לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אנחנו סבורים ששלום אמיתי פירושו הכרה בכך שהאחר שונה ולא שהאחר דומה. גישור בין נרטיבים הוא יצירת דמיון משותף, איננו מבקשים ליצור אשליה של דמיון משותף; אנחנו סבורים שזה לא יקרה, בכל אופן לא בעתיד הקרוב. קודם כל צריך להכיר בכך שהאחר חושב בדרך שונה ממך.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]