« מפתח נושאים

אתגרים ומכשולים

רותי עצמון
חלונות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ רבים מהחברים שלנו יגידו לך, "כן, אני סומך על החברים הפלסטינים בארגון, אבל מה עם השכנים? מה אם מישהו שאנחנו לא מכירים יעשה משהו? קשה מאוד לדבר על זה, מהן האפשרויות, איך לעשות את זה, מה יכול לקרות, קשה מאוד לגרום לאנשים להרגיש נוח מספיק ולבוא. מובן שאני לא יכולה לקחת אחריות ולומר ששום דבר לא יקרה, כי אני לא יודעת. השאלה היא, האם אנחנו מוכנים לקחת את הסיכון? האם אנחנו סומכים מספיק על המארחים שלנו מחלונות שיעשו כל שביכולתם להגן עלינו ולוודא שכלום לא ייקרה לנו. אף פעם אי אפשר לדעת.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

קיטי כהן
הפולקלור של האחר - המכון לחקר דת ועדות בישראל לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ התנהלתי בשקט כדי שאוכל לעשות תוכניות עם הפלסטינים. בתקופה שבה פרצה האינתיפאדה זה היה כמעט טאבו. הורים רבים לא רצו. הייתה לי קבוצה של ילדים וקבוצת הורים וההורים אמרו, "לא. שהילדים שלנו יפגשו עם פלסטינים? לא. לא עכשיו." אז עברתי לקבוצה אחרת.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

איברהים עיסא
בית הספר פרחי התקווה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ בשנת 1999 קיבלנו צו [הריסה למבנה], ואחרי תהליך ממושך בבית משפט צבאי בבית-אל הצו בוטל והגשנו בקשה לקבלת היתר בניה. למיטב הבנתי קיבלנו אישור. הבעיה אז הייתה כלכלית; לא עמדנו בעלויות האגרה של הישראלים. [...] בנובמבר 2003 קיבלנו התרעה נוספת על הריסה כי הבניין נבנה ללא היתר בנייה. אבל כשבדקנו את התוכניות גילינו שהישראלים מתכננים לבנות את גדר ההפרדה, או חומת ההפרדה, כאן, פה קרוב. המפות לא ברורות. לא ברור לנו אם הכוונה היא להקים את הגדר בצד הזה כדי לבודד את בית הספר מתלמידיו, או לבנות למטה, במורד הגבעה, ולהרוס את בניין הקפיטריה. עכשיו נראה שלהריסה יש קשר לגדר ההפרדה שהישראלים מתכננים לבנות כאן.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

מאיר מרגלית
הוועד הישראלי נגד הריסת בתים לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ הייתה תקופה שבירושלים היו מאות או אלפי פלסטינים [תושבי העיר] שחיו פה ללא תעודת זהות, שהמדינה החרימה להם את תעודת הזהות. האנשים האלה הסתובבו בירושלים בלי מסמכים וכששוטר או מג"בניק היה תופס אותם הוא היה מטרטר להם את הצורה. חלקם היו חוטפים מכות, חלקם נשלחו למעצר, חלקם חטפו קנסות. אדם היה אומר 'אני ירושלמי' והשוטר היה אומר לו שיוכיח. היה מתפתח סיפור. ניסיתי בכל דרך אפשרית, ואני באמת מתכוון בכל דרך אפשרית, להשיג להם תעודה חלופית כדי להוכיח שהם ירושלמים. ניסיתי באמצעות העירייה אבל פניתי גם למשרד הפנים, למשרד ראש הממשלה ולמשרד הביטחון. כשלא יכולתי יותר, כתבתי מכתב עם הלוגו של עיריית ירושלים, שהנני מאשר שפלוני אלמוני הוא תושב ירושלים למרות שאין לו תעודה. חתמתי כחבר מועצת העיר ירושלים. אמרו לי שפעם זה עובד ופעם לא. אם בחמישים אחוזים מהמקרים שוטר ראה את המכתב והסתפק בכך, אז אני את שלי עשיתי. כשנודע לראש עיריית ירושלים הוא כעס מאוד. הוא הגיש נגדי תלונה במשטרה על חריגה מתפקידי. [הוא אמר] שהתפקיד שלי לא כולל מתן תעודות לאנשים. אחד העיתונאים כתב "לך תדע למי מאיר מרגלית נתן את המכתבים האלה ולך תדע לידי מי הם הגיעו." הסיפור התפרסם בתקופה של פיגועים והתפרש ככה שיותר ממחבל אחד נכנס בעזרת המכתבים שלי.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

סמי אל-ג'ונדי
זרעים של שלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ לאחר שמונה שנים בתחום הזה אני יודע שאנשים רבים, אפילו חברים טובים שלי, הפסיקו לדבר איתי. הם אומרים לי שלום ברחוב וזהו, רק בגלל שאני עובד בתחום של אי-אלימות או "נורמליזציה", כפי שהם מכנים זאת. העבודה שלנו רחוקה מאוד מנורמליזציה משום שהמצב לא נורמאלי. אילו המצב היה נורמאלי, לא היינו צריכים ליזום ולהנחות עבודה משותפת כיוון שאז אנשים היו עושים בעצמם את העבודה המשותפת. משום שהמצב לא נורמאלי אנחנו עובדים על מנת להפוך אותו לנורמאלי. המטרה שלנו היא לשנות את המצב למצב נורמאלי. אנחנו חותרים להגיע למצב שבו אנשים יחיו בכבוד ויגשימו את חלומותיהם.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

חולוד בדאווי
האגודה לזכויות האזרח בישראל, תעאיוש, קואליציית נשים לשלום, בת שלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ ישנם כמה קולות שלא יוצאים נגדי אישית, אלא יוצאים כנגד רעיון של שותפות ותקשורת ערבית-יהודית. לעם הפלסטיני יש את הזכות לפקפק ברעיון של שותפות לאור ניסיונו ההיסטורי המר. ההתנסויות האלה כוללות את תהליך אוסלו וניסיון עם התנועות שהיו אופנתיות לאחר הסכמי אוסלו. קל מאד היה להקים ארגון ישראלי-פלסטיני שלא התבסס על שוויון או שותפות. המודל הכושל הזה הפחיד הרבה אנשים. אנשים החלו לשאול, ובצדק, "מה זה דו-קיום? ישראלים ופלסטינים מנגבים חומוס, או מתנגדים יחד לעקירת עצי זית?”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

אסתר גולן
אגודת המפגש הבין דתי לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ הייתי רוצה שאנשים בחו"ל יראו אותנו כבני אדם ולא כישות פוליטית. כי קודם כל, ובמקום הנמוך ביותר ובמקום הגבוה ביותר, אנחנו בני אדם. אני חושבת שכל מי שהיה כאן, בישראל, מתחיל להבין שמרחוק הוא לא הבין במה דברים אמורים. וכל מי שנכנס אלי הביתה מבין מי אני, ואז אני כבר לא מספר אנונימי. אז אני חושבת שאנשים שחושבים שהם יודעים את התשובה לכל הצרות שלנו, שיבואו קודם ויפגשו אותנו, ואולי אז הם יוכלו לעזור לנו להתמודד טוב יותר עם החיים. כי אין תשובה אחת.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רותי עצמון
חלונות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ זה לא רק חצייה של הגבול הפיזי אלא גם התגברות על החשדות ועל הפחדים, לא רק הפחד מפלסטינים שחלק מהאנשים מרגישים, אלא הפחד לראות את האמת. אני חושבת שהמחסום הגדול ביותר בין העמים הוא הפחד לראות את המציאות כפי שהיא ולהתמודד עם המצב. זה אומר הרבה עלינו, מה אנחנו עושים ועל מה אנחנו אחראיים. הפחד הזה קיים בשני הצדדים ובכל מצב. כשאנחנו מתבוננים בראי, כמה מאיתנו, כבני אדם, מסוגלים לספר לעצמנו את האמת על מה ומי שאנחנו ועל הדברים שאנחנו עושים? כל כך קל למצוא תירוצים. אם אני עושה משהו לא בסדר אז זו לא אשמתי; עשיתי ככה כי לא הייתה לי ברירה, יש לי תירוץ טוב – עשו לי משהו רע וזו הדרך היחידה שיכולתי להגיב בה. אנחנו תמיד מוצאים איך לעשות לעצמנו הנחות. אנחנו לא אשמים; אנחנו לא אחראיים. זה נכון במיוחד במצב כמו זה, כשכל כך הרבה דברים איומים קורים.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

חולוד בדאווי
האגודה לזכויות האזרח בישראל, תעאיוש, קואליציית נשים לשלום, בת שלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ הפעילויות הבסיסיות, המרכזיות או המסורתיות הן ההפגנות. למרות הספקות לגבי מידת היעילות שלהן או לגבי הצורך בהן, תמיד יש צורך להפגין ולבטא קריאה ומחאה קולקטיבית. הפגנה היא אמצעי ישן ומסורתי אבל חסר תחליף ואנו נחושים לשמר את המסורת הזאת. הפגנה גדולה ומאורגנת היטב נחשבת כהישג גדול. במיוחד במצב הנוכחי, בו נמנע קשר בין שני העמים משני צידי הקו הירוק.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רובי דמלין
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אחת הבעיות הכי גדולות במצב כאן זה שאנשים הם או פרו-פלסטינים או פרו-ישראלים. כשאתה בעד משהו זה גורם לך להרגיש טוב מאוד עם עצמך. אני זוכרת שהייתי עם נדווה במפגש בכנסייה פרסביטריאנית בשיקגו ולא מאוד התלהבו ממני שם. ישבנו סביב השולחן בארוחת הערב ואיש אחד רכן אליה ואמר, את יודעת, אני מאוד פרו-פלסטיני. היא אמרה לו, ומה יצא לי מזה עד עכשיו? היה משהו מאוד עמוק במה שהיא אמרה, כי להיות פרו-ישראלי או פרו-פלסטיני זה כמו לומר שהפלסטינים מסכנים או שהישראלים המסכנים ולנופף בדגל. כשמישהו מכיר בזה שהפלסטינים והישראלים לא עומדים להיעלם ואומר, בואו נתמוך ביציאה של ישראל מהשטחים הכבושים, אני אומרת שהוא תומך בשני הצדדים. אם התערבות לא שיפוטית כזאת תגיע מבחוץ, אני מאוד אשמח.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

אילת שחק
העמותה להנצחת בת-חן שחק ז"ל, חוג ההורים- פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ במפגש הראשון שיצחק פרנקנטל יזם הוא כינס קרוב ל- 20 משפחות ישראליות. ישר הוא אמר שהמטרה היא לנסוע לפגוש משפחות שכולות - אז הייתה קבוצה גדולה בעזה. הוא הכיר את הקבוצה בעזה, הוא נסע הרבה פעמים לעזה והכיר את הקבוצה שם. באותו מפגש שיצחק אמר שניפגש עם משפחות בעזה היו מי שעזבו. הוא מיד אמר שזה יהיה לב ליבו של הפרויקט, של העמותה. לי גם היה קשה באותו מפגש. אמרתי שאני מפחדת לנסוע לעזה; לא חשבתי שלא צריך, אבל זה נראה לי מפחיד והיה לי קשה. יצחק הבין שהוא צריך לעשות לנו עבודת הכנה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

אילת שחק
העמותה להנצחת בת-חן שחק ז"ל, חוג ההורים- פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ [השפעת הפחד בסכסוך] מאוד חזקה. את הנזק של האינתיפאדה השנייה בציבור הישראלי אי אפשר אפילו למדוד. הפחד גרם להרבה אנשים לעבור ימינה, אנשים שהיו בשמאל, לא מתנדנדים. הפחד, חוסר האמון, סטירת הלחי, אנחנו במשבר מאוד עמוק.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

יועאד שביטה
Building Bridges for Peace (בניית גשרים לשלום), רעות-סדאקה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ [הנושאים הכי חשובים שעולים בדיאלוג] למשל, נושא הפליטים, כל הבלגאן שיש עכשיו פה. או כשמדברים על הצבא - אפילו שאני גרה עכשיו עם יהודים, שאני גרה בסביבה אחרת- עד עכשיו אני לא מצליחה לעכל כשמישהו אומר לי, "אני מתגייס", עכשיו במצב הנוכחי. הפליטים והעניין של הצבא הם הדברים שאני תמיד הכי נקשרת אליהם. יכול להיות שהעניין שלי בנושא הפליטים הוא בגלל שיש לי קרובי משפחה פליטים וגם בגלל שזה עניין שעד עכשיו אף אחד לא מצא לו פתרון.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

פרופ' דן בר-און ז"ל
PRIME המכון לחקר השלום במזרח התיכון לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ הפחד היה שהצד השני יבטל את הלגיטימציה של העמדה שלך... החוויות שלהם, רגשות שלהם... לדעתי זה היה הפחד המרכזי בקרב שתי הקבוצות. ההצלחה הייתה שהם הצליחו להקשיב אחד לשני ולא לבטל את הלגיטימציה של אף אחד מנקודות המבט. מאד קשה להכיל את שני הסיפורים.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

סלווא אבו לִבּדה
דיאלוג על הדרך (Dialogue on the Road) לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ [האתגר הכי משמעותי לפעילות משותפת היה] השפה. אני לא מדברת עברית והחלטתי שאני צריכה ללמוד עברית. אם אני רוצה להבין את האחר ולעבוד איתו בשיתוף פעולה, אני חייבת ללמוד את השפה. יש פתגם עממי [בערבית] שאומר: "כל הלומד שפתו של עם אחר מגן על עצמו מפגיעה על ידי אותו העם". זה היה הרעיון המנחה, הכוונה היתה להיות מסוגלת לעבוד איתם ולהבין אותם. כרגע, המטרה הראשונה שלי היא ללמוד עברית. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

ד"ר ח'ולוד דג'אני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ התפיסה השגויה הרווחת ביותר היא שהישראלים חושבים שזו ארצם המובטחת, שניתנה להם על ידי אלוהים, ושהם צריכים לקבל את הארץ בלי האנשים. אפילו פרופסורים ורופאים מלומדים מאמינים שזו הארץ המובטחת [...] נפגשתי עם משכילים ישראלים, אנשים בעלי תפקידים חשובים ובעלי השכלה גבוהה. רבים מהם טוענים את הטיעון חסר ההיגיון שאלוהים הבטיח להם את הארץ ומתעלמים מהבעיה של העם שחי בארץ הזאת, על כל ממדי החיים, ההיסטורי, החברתי, והתרבותי, ומתעלמים מזכותם הבסיסית לקיום ולחיים בבתיהם ובארצם ומזכותם לצדק ולשוויון! ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

איתמר שפירא
לוחמים לשלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ Many people view my work as “talking to the enemy” or think I hate the Israeli people or that I am a traitor; every person has their own views. At first it bothered me more and I felt as though I was no longer considered the salt of the earth. I used to be in a social position that always landed me jobs. Every time you apply for a job or interview with a company and tell that you were a brave soldier, it’s taken into consideration because it has some glory or status in Israeli society. That’s something you give up because you aren’t in the consensus anymore; people view me as part of the radical Left.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

איברהים עיסא
בית הספר פרחי התקווה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ איבדנו 300 תלמידים מפני שהם מגיעים מכפרים כאן באזור, ולמעשה מאז האינתיפאדה כל הכבישים וכל הערים והכפרים הפלסטיניים בודדו זה מזה. הם הפכו להיות כמו איים, אין קשר ביניהם. אז איבדנו 300 תלמידים. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

ג'ורג' סעאדה
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ החלק הקשה ביותר היה להיפגש עם אנשים מהצד השני למרות כל הכאב שהם גרמו לנו. היה קשה להפיג את השנאה מלבנו, לנקות את מצפוננו ולמחול לצד השני. לא קל לשלוט בעצמך, צריך נחישות, אמונה עמוקה והרבה מחילה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

ג'ורג' סעאדה
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ בגלל המצב והנסיבות הפוליטיות יש פחד שמונע מפגשים הדדיים. אנחנו מקווים שהמצב ישתפר ונוכל לחיות בשלום אמיתי, בדו קיום מתוך כבוד הדדי, כמו שאמרתי. השלום יעניק לעם הפלסטיני את הזכות לחיות בארצו ובמדינתו וליהנות מזכויות כבני אדם.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

דימיטרי דיליאני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ הכיבוש הוא האתגר החשוב ביותר. כשמתרחש טבח, כמו שאירע בעזה לא מזמן, אנשים כועסים וקשה לנו לדבר איתם על שלום. קשה לדבר על שלום כשמתבצע הרג. זה מחסום גדול לפעילות שלנו. אם ננסה לסדר את האתגרים על פי הסדר, הכיבוש יהיה במקום הראשון, אחריו המחסור בתמיכה כספית, ובמקום השלישי, היעדר מודעות של הקהל הרחב לחשיבות המסמך.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

ד"ר ח'ולוד דג'אני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ הבחנתי שלאנשים רבים בחברה שלנו קשה להקשיב לנשים. אם גבר ואישה מדברים על אותו נושא, כשהגבר מדבר כולם מקשיבים ומבינים אבל כשהאישה מדברת, התגובה לא זהה. טוב שאנשים יקשיבו לנשים ועדיף שיבינו אותן. משמעות הדבר היא שמחצית מהחברה שלנו בשוליים. גם אם אישה רוצה להעצים נשים אחרות, הדרך ארוכה. יש מצבים בהם נשים מקבלות את תפקידם החברתי המשני. לדוגמא, נשים מסכימות להיות צייתניות ולא עצמאיות, מסכימות לא להשתתף ואף מרוצות מכך. נשים מסורתיות בחברה שלנו, לא הנשים שעובדות, מקבלות על עצמן את התפקיד האימהי יותר מאשר את היצרנות המקצועית. למעשה, הן כבני אדם צריכות להעריך את התפקיד היצרני-מקצועי בנוסף לתפקיד האימהי. ככה מעמדן לא רק משתווה למעמדו של הגבר אלא אף עולה עליו. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

ד"ר ח'ולוד דג'אני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אני בטוחה שאחוז גדול של האנשים מכירים את [תהליך] אוסלו רק בשמו. הם לא יודעים בדיוק מה זה אוסלו, אפילו אלה שחתמו על [הסכמי] אוסלו. אני רצינית. הלוואי שאנשים ילמדו בזהירות את המסמכים שהם חותמים עליהם ושיוכלו לפרש ולהסביר אותם לאנשים. יש סוגיות רבות שחסרות, לוטות בערפל. כמו כן, בהסכמות השונות, כמו לדוגמא קמפ דייוויד, הייתה הזדמנות, אבל תנועת ההתנגדות הפלסטינית לא היתה בשלה. אנחנו תמיד מפגרים ולא לומדים את ההזדמנויות בזהירות. אנחנו תמיד מסרבים להזדמנויות מסויימות, בלי היגיון. אנחנו לא מתמודדים עם ההזדמנויות בעזרת טקטיקה [...] איננו בשלים מספיק בפוליטיקה, במשא ומתן ובתפקידים השונים. יש לנו שלטון ריכוזי. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שלמה זגמן
ציונות דתית ריאלית, מוזאיקה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ עזבתי (את אלון שבות) עם אשתי והבת שלי מסיבה אידיאולוגית, כדי לא לחיות בחסות הכיבוש. ההורים של אשתי גרים במרכז הארץ אז התקרבנו אליהם קצת כך שבשבילה זו הייתה החלטה פרקטית ולאו דווקא פוליטית. מבחינה כלכלית זאת הייתה החלטה קשה מאוד. דירות בתוך ישראל הן יקרות בהרבה, היה קשה לקנות דירה. המדינה מעודדת אנשים לבוא להתיישב פה, יש מענקים, הלוואות מדינה נוחות. אחד הדברים שמדהימים אותי זה שעכשיו, אפילו שראש הממשלה מדבר על הצורך לשלם מחיר גבוה ועל פינוי ישובים, עדיין יש מבצע של מחירים אטרקטיביים שכולל את היישובים בשומרון. בישוב רימונים, לדוגמא, האנשים שיושבים שם מקבלים מענק, משלמים להם שכר לימוד, הם זוכים להשתתפות בשכר דירה. אפילו מי שהולך לחבל עזה מקבל הרבה הטבות. איך המדינה יכולה לדבר בדרך אחת אבל בפועל להתנהג בדרך אחרת?”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שלמה זגמן
ציונות דתית ריאלית, מוזאיקה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ המלחמה [מלחמת לבנון 2006] הביאה איתה בעיה. פתאום יש מלחמה ויש התלכדות ושותפות גורל בקבוצה היהודית. אנחנו יודעים שגם ערבים נפגעו במלחמה כי נורו טילים על הגליל והרגו גם ערבים. אתה חושב שגם הערבים יהיו בצד שלך, יראו בנסראללה ובחיזבאללה אויב, ובעצם אתה שומע שזה לא ככה וזה לא כל כך מובן, לא כל כך הגיוני. אנשים אומרים, "אם את מזדהה עם האויב שלי, איך אני יכול לדבר איתך?" זו דוגמא אחת. כמו שפיגוע יכול לגרום לאנשים בתהליך של דיאלוג לסגת קצת או לאמץ פתאום תפיסות יותר רדיקליות, כמו שפיגוע יכול להביא אנשים למצב של ייאוש ולגרום לאנשים להרגיש שהדיאלוג לא תורם לשום דבר ולכן הוא מיותר, שחבל על האנרגיות שמשקיעים, חבל על האמוציות.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רובי דמלין
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ זה אתגר בשבילי כי תמיד הייתי עצמאית מאוד. הייתי הבוסית של עצמי; עשיתי מה שרציתי ואם החלטתי משהו, זה מה שיצא לפועל. עבדתי עם אנשים אחרים הרבה שנים והיינו כמו משפחה, אבל המילה האחרונה הייתה שלי. עכשיו אני צריכה לעבוד בצוות. בשבילי זה שעור נורא גדול. אני לא יכולה להתעורר בבוקר ולהחליט להריץ פרויקט בלי להתייעץ עם אף אחד, וזה משהו שאני לא מכירה. אני צריכה למכור להם את זה, כדי שיבינו. זו דרך שונה מאוד לעבוד. אני גם צריכה להקשיב למה שאנשים אחרים אומרים כל הזמן, וזה עוד תרגיל בשבילי: לשבת בישיבות ולהקשיב למה שיש לאנשים אחרים לומר, שעות, אפילו שאני חסרת סבלנות ורוצה לעשות הכל עכשיו. זה האופי שלי. אני פעילה מאוד וכשאני מחליטה לעשות משהו, זה צריך לקרות עכשיו. עכשיו זה לא ככה; זה כל העניין. זה שונה כשעובדים עם אנשים אחרים ויוצרים חלום שהוא חלום משותף. זה כבר לא רק החלום שלי.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

איתמר שפירא
לוחמים לשלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אנשי מפלגת העבודה רוצים לסיים את הכיבוש ואת הסכסוך אבל אומרים שברגע שנוריד את הנשק "הם" יירו עלינו, ולראייה תהליך אוסלו. גם הצד השני אומר שאם "אנחנו" נפסיק את הטרור, "הם" ישכחו, לא אכפת להם שאנשים חיים ככה. אם "אנחנו" נפסיק את הטרור "הם" לא יבינו שמשהו לא בסדר, שאנשים מדוכאים, ואז ייקח מאות שנים עד שהפלסטינים יקבלו את עצמאותם. שני הצדדים צודקים בעניין הזה. ברוב המקומות זה באמת ככה. המטרה היא לשים סוף למעגל הזה. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

ד"ר ח'ולוד דג'אני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ הבחנתי שלאנשים רבים בחברה שלנו קשה להקשיב לנשים. אם גבר ואישה מדברים על אותו נושא, כשהגבר מדבר כולם מקשיבים ומבינים אבל כשהאישה מדברת, התגובה לא זהה. טוב שאנשים יקשיבו לנשים ועדיף שיבינו אותן. משמעות הדבר היא שמחצית מהחברה שלנו בשוליים. גם אם אישה רוצה להעצים נשים אחרות, הדרך ארוכה. יש מצבים בהם נשים מקבלות את תפקידם החברתי המשני. לדוגמא, נשים מסכימות להיות צייתניות ולא עצמאיות, מסכימות לא להשתתף ואף מרוצות מכך. נשים מסורתיות בחברה שלנו, לא הנשים שעובדות, מקבלות על עצמן את התפקיד האימהי יותר מאשר את היצרנות המקצועית. למעשה, הן כבני אדם צריכות להעריך את התפקיד היצרני-מקצועי בנוסף לתפקיד האימהי. ככה מעמדן לא רק משתווה למעמדו של הגבר אלא אף עולה עליו.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רותי עצמון
חלונות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ יוצא שהישראלים לא מודעים לקיומו של מחנה שלום פלסטיני והחברה הפלסטינית בקושי מודעת לקיומו של מחנה שלום ישראלי, וזה חלק ממה שממשיך להזין את מעגל האלימות, כי אין לאנשים משני הצדדים תקווה, אנשים מיואשים וחושבים שאין עם מי לדבר בצד השני. יש, ואנחנו יודעים שיש.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

אילת שחק
העמותה להנצחת בת-חן שחק ז"ל, חוג ההורים- פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ זה קשה עם המשפחות של שלוש הבנות. יש משפחה אחת שמאוד לא מסכימה עם הדרך שלנו, משפחתה של אחת החברות של בת-חן שנהרגו איתה, ו הם אפילו הטיחו בנו פעם שבגלל הפעילות שלנו נוצרה תדמית בקהל ששלוש הבנות מזוהות עם השמאל. היה מאוד קשה לשמוע את זה, אבל אני חושבת שאני עושה משהו הפוך. אני לא משתמשת בהן בכלל ואם אני מזכירה את שמן, זה מפאת הכבוד שאני רוצה לרכוש להן, ולהמשיך את ההנצחה שלהן. אני לא משתמשת בהן ומכלילה אותן. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

סמי אל-ג'ונדי
זרעים של שלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ השגיאה היא, לפי דעתי, ש[אנשים בארה"ב] בוחרים בצד הישראלי ותומכים בו ומעודדים אותו להילחם נגד הצד השני וזה מה שמעודד את הפלסטינים להמשיך באלימות. זו השגיאה הרצינית ביותר מצד העולם ביחס לסכסוך הערבי-ישראלי. אני חושב שהעולם צריך לעודד את הישראלים ואת הפלסטינים לחזור לשולחן המשא ומתן ולהידבר זה עם זה. כך הם יתרמו תרומה חיובית לסכסוך. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

איתמר שפירא
לוחמים לשלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ הרבה אנשים רואים בפעילות הזאת "לדבר עם האויב" או חושבים שאני שונא ישראל או בוגד; כל אחד וההשקפות שלו. בהתחלה זה יותר הפריע לי והרגשתי שאני מאבד את המקום הזה של 'מלח הארץ'. הייתי רגיל לקבל עבודות בכל מקום. בכל חברה, כשאתה מספר או כשיודעים שהיית לוחם אמיץ זה נחשב, אתה זוכה בתהילה או במקום של כבוד בחברה. זה די ויתור לצאת מהקונצנזוס; אנשים רואים בי שמאל רדיקלי. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]