« מפתח נושאים

כיבוש

רובי דמלין
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ דייויד נהרג על ידי צלף, עם עוד תשעה אנשים. הם היו במחסום, מחסום פוליטי, ליד עופרה; יומיים אחרי שהוא נהרג הסירו את המחסום. אני מניחה שכל חיי דיברתי על דו-קיום ועל סובלנות וזה חקוק כל כך עמוק בתודעה שלי עד שהדבר הראשון שאמרתי זה, אני לא מרשה לכם להרוג אף אחד בשם הילד שלי. אני מניחה שזה יוצא דופן, זו לא תגובה שמצפים שתהיה לבשורות שכאלה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שרה קראג’ה
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ לכל שלב בהתנגדות לכיבוש יש רעיונות ודרישות משלו. צריך להתנגד לכיבוש. אם יש ישראלים שאיבדו בנים, בנות או נשים בפעילויות של השהידים הפלסטינים ואומרים שהם מתנגדים לכיבוש ורוצים לסיים את הכיבוש כי הוא הסיבה לטרגדיות שלהם, אז שאנחנו הפלסטינים, שסבלנו כל כך הרבה תחת הכיבוש, לא נתנגד? זה סוג של התנגדות לכיבוש, אבל אנחנו רואים אותו כמאבק שוחר שלום שמתבצע בדרך לא אלימה. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

איתמר שפירא
לוחמים לשלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ המשך הכיבוש הוא המשך המאבק [הפלסטיני], ושבסופו של דבר לא ייתכן סוף של המאבק תוך כדי המשך שליטה, ולא ייתכן המשך שליטה בלי עוול כי הצבא, מעצם טבעו, יודע להרוג, זה מה שהוא יודע לעשות.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

איתמר שפירא
לוחמים לשלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אנשים הגיעו לתערוכה ודיברו עם ההורים שלהם וסיפרו להם מה קרה. הורים לרוב אומרים, "מה פתאום, יורמי שלי בחיים לא היה עושה דבר כזה". אני מכיר לא מעט הורים כאלה ואני מכיר בדיוק מה "יורמי" עשה. נכון שבבית הוא באמת ילד טוב ונחמד, אבל כשיש לו כוח והוא עייף ומעצבנים אותו, אז הוא קצת משתנה. זו לא צריכה להיות עצבנות גדולה כדי לתרום לתחושת השפלה מתמשכת, כי "יורמי" הזה היה בשטחים רק שנתיים אבל אז החליף אותו "יואבי" וכולם, במשך 40 שנה, גורמים לאוכלוסייה שלמה להרגיש מושפלת, עד שבסופו של דבר הפלסטינים הגיעו למאבק הזה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

איברהים עיסא
בית הספר פרחי התקווה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ בשנת 1999 קיבלנו צו [הריסה למבנה], ואחרי תהליך ממושך בבית משפט צבאי בבית-אל הצו בוטל והגשנו בקשה לקבלת היתר בניה. למיטב הבנתי קיבלנו אישור. הבעיה אז הייתה כלכלית; לא עמדנו בעלויות האגרה של הישראלים. [...] בנובמבר 2003 קיבלנו התרעה נוספת על הריסה כי הבניין נבנה ללא היתר בנייה. אבל כשבדקנו את התוכניות גילינו שהישראלים מתכננים לבנות את גדר ההפרדה, או חומת ההפרדה, כאן, פה קרוב. המפות לא ברורות. לא ברור לנו אם הכוונה היא להקים את הגדר בצד הזה כדי לבודד את בית הספר מתלמידיו, או לבנות למטה, במורד הגבעה, ולהרוס את בניין הקפיטריה. עכשיו נראה שלהריסה יש קשר לגדר ההפרדה שהישראלים מתכננים לבנות כאן.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רובי דמלין
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ כולם שאלו אותי מה אני חושבת שצריך לעשות עם הצלף ואם יתפסו אותו, האם אני רוצה שיהרגו אותו. אמרתי שהוא לא הרג את דייויד בגלל שהוא היה דייויד .אילו היה פוגש את דייויד, הוא היה אוהב אותו. דייויד פעל לקידום השלום ,הוא היה מהחיילים שלא רצו לשרת בשטחים. דייויד היה אדם כל-כך אוהב ואילו הוא היה יושב איתו על כוס קפה, הם היו חברים. על הקבר של דייויד יש ציטוט של ג'ובראן חליל ג'ובראן שאומר: "האדמה היא מולדתי והאנושות היא משפחתי". חיפשתי ציטוט ונתנו לי כמה ימים וזה הדבר הכי אמיתי שמצאתי .אמרתי שהצלף לא הרג את דייויד בגלל שהוא היה דייויד אלא בגלל שהוא סימל צבא כיבוש.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רותי עצמון
חלונות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ ספרי למישהו אקראי על הריסות בתים והוא יגיד, "כן, בנו בלי אישור אז הרסו להם את הבית", או "זה בית של מחבל, אז מגיע לו". אנשים לא יודעים כמה בתים נהרסו בגלל הנושא של היעדר אישורים ולא יודעים שאין כזה דבר היתרי בנייה ושאם הם [הפלסטינים] מבקשים היתר אף אחד לא ייתן להם. הם לא יודעים את העובדות שיוצרות מודעות. כשלומדים את העובדות האלה, מבינים שמשהו פה לא בסדר. אם הורסים לאדם בית שהוא בנה בלי אישור כי אף אחד לא היה מוכן לתת לו אישור כבר שנים ולא היתה לו ברירה כי אדם צריך בית, אז מתחילים להבין למה הילד הזה שהרסו לו את הבית גדל ומתחנך עם רצון לנקום ולהרוג. אחרת אנשים לא מבינים את הדברים האלה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

איתמר שפירא
לוחמים לשלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ הרגשתי שאני פוגע בביטחון המדינה כשאני הולך ונכנס לכפרים, מהטעם הפשוט שבכל פעם שנכנסנו, נתקלנו במישהו שלא כל כך רצה שנהיה שם וירה, ואנחנו ירינו, ואז נהרגו ואז הייתה נקמת דם והיה עוד פיגוע בעוד מקום... עוד 20 נהרגו, והלכנו לתפוס עוד אחד. בגלל שקיבלנו את השמות (היחידה לא גדולה) היינו די מעורבים במי אנחנו הולכים לתפוס ולמה, מה הוא עשה. כל פעם חשבתי על כל האנשים שהלכתי לתפוס ולכל אחד היה קשר להרוג מהפעם הקודמת. זה מדליק איזו נורה. באותו זמן הרגשתי די צודק בדרכי, אמרתי שאני רק הולך לבצע פעולה משטרתית: לתפוס מישהו שהרג הרבה אנשים, לעצור אותו, ואם מישהו יורה עלי כי הוא לא רוצה, אז דמו בראשו. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

ד"ר ח'ולוד דג'אני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אנחנו [הפלסטינים] סובלים ברמה הגלובלית, האזורית, הלאומית והאישית. כולנו סובלים; סובלים מהגבולות וסובלים כשאנחנו תובעים הגדרה עצמית, שהיא למעשה זכות טבעית. יש פחד, סבל, אובדן, כאב, שהידים, מוות, חוסר יכולת וחולשה מסויימת, וגם פירוק, לאו דווקא מנשק אלא מהדברים היומיומיים שמספקים ביטחון ויציבות. כל הגורמים האלה יצרו אתגרים עצומים לפלסטינים. הם צריכים להתמודד עם האתגר מילדות וכך צמחו אנשים יוצאי דופן. האתגר הזה העניק לחייהם משמעות שונה מחיי שאר האנשים בעולם. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

איתמר שפירא
לוחמים לשלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ גם אם אתה עומד ומחייך לאדם, מה שקוראים 'הכיבוש הנאור', גם אם עכשיו עשו בקלנדיה מסוף גבול יפה, עם שערים אוטומטיים ודלפקים עם זגוגיות, וכל אחד עובר בצורה מכובדת, זה לא גורם לאף אחד להרגיש פחות נכבש. אם אדם לא יכול להגיע עם הבת שלו לבית חולים או עם אשתו שבהריון לבית חולים, אז זה משנה אם החייל מחייך אליו ואומר, "אתה יכול לחכות בבקשה 6-5 שעות"?”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רובי דמלין
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ כבר במהלך השירות הסדיר דייויד נקרע כי הוא לא רצה לשרת בשטחים. הוא יצא לקצונה ונשלח לשרת בחברון. הוא התלבט נורא והוא בא אלי ואמר לי "מה לעשות לעזאזל? אני לא רוצה להיות שם." אמרתי לו, "אם אתה רוצה לשבת בכלא אני אתמוך בך. אבל אם תלך לכלא, זה ישנה משהו?" כי, בעקרון, אילו היו שולחים אותו לכלא, אחרי שהיה משתחרר היו מציבים אותו במקום אחר [בשטחים]. אין לזה סוף. אם זה היה עושה רעש גדול, אז ייתכן שזו הייתה באמת הבחירה הנכונה, אבל אפשר גם ללכת [לשרת] ולשמש דוגמא אישית לאחרים, בכך שאתה מתייחס לאנשים סביבך בכבוד.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רותי עצמון
חלונות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אנשים יגידו לך ש"צריך מחסומים כדי שמחבלים לא יסתננו לישראל". מה שהם לא יודעים זה שאמנם יש מחסום על הכביש אבל אם הולכים עשרה מטרים לכיוון אחד או לכיוון השני, אף אחד לא שומר. ומי שרוצה להיכנס לישראל ולעשות פיגוע, יכול לעלות על הגבעה או לחצות את הוואדי, הוא לא צריך לעבור דרך הכביש. כלומר, המחסומים לא באמת עוצרים אנשים. במרבית המקרים המחסומים רק פוגעים באנשים שלא חשודים בכך שהם באים לעשות פיגוע.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שרה קראג’ה
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ מסגד איברהימי בחברון נסגר והם [הישראלים] קובעים לאנשים מתי להתפלל ומתי לא. המתפללים חייבים לעבור בדיקות ביטחוניות וכתוצאה מכך האנשים חושבים פעמיים לפני שהם הולכים למלא את חובתם הדתית שם משום שהם עלולים להיחשף להטרדות הכיבוש. רק מעטים הולכים להתפלל במסגד. זה סבל אמיתי.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שרה קראג’ה
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אנחנו עושים ככל יכולתנו על מנת לשכנע את האנשים בעולם שהכיבוש הוא הגורם לסבלנו. העולם תומך בכיבוש ואיננו יודע מה קורה במציאות, פה בפלסטין; הם חושבים שהפלסטינים הם מחבלים שנושאים נשק והורגים את היהודים הכלואים בבתיהם.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שרה קראג’ה
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ בחברון נהרסו בנייני מגורים שלמים, כולל הרהיטים והחפצים של דייריהם, אנשים כמוני וכמוך, רק משום שאדם שהתנגד לכיבוש או אחיו של אדם שהתנגד לכיבוש שכר שם דירה. מדוע הבתים נהרסים כך? זה משפיע מאוד על מצבם הנפשי של האנשים. אם נשברת לך צלחת יש לכך השפעה נפשית, כי בסופו של דבר אנשים לא עשויים מברזל, יש להם רגשות. תארי לעצמך את הבעלים של בית שהשקיע בעיצוב, בריהוט, בצבע, והוא מרוצה מן הבית, ובין רגע מורים לו להתפנות כי עומדים להרוס את הבית.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

מאיר מרגלית
הוועד הישראלי נגד הריסת בתים לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אנחנו חושבים שהריסת בית של משפחה של מחבל, משפחה חפה מפשע, היא עונש קולקטיבי, מעשה שלא ייעשה. אם הבן סרח לא כל המשפחה אשמה. אם את שואלת על היחס שלי, הרגשי, לבית של משפחתו של פועל ניקיון בעירייה עם שמונה ילדים לעומת היחס שלי לבית של משפחה של מחבל, אני מודה שיש לי בעיה מסוימת, רגשית. התבקשתי לערער על ההחלטה להרוס בית שהתברר לי ששייך למחבל ששם פצצה בקפיטריית פרנק סינטרה, באמצע הקמפוס בהר-הצופים. לא יכולתי להילחם בשביל הבית הזה כמו שאני נלחם על בית של אדם אחר שהוא באמת חף מכל פשע, בין השאר כי אני מכיר אנשים שנהרגו בפיצוץ הזה. זה נגע בי אישית. אבל הוועד נגד הריסת בתים לא מבחין בין בתים.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

מאיר מרגלית
הוועד הישראלי נגד הריסת בתים לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אחד הדברים הנוראים שקרו לנו בדור האחרון הוא שנמחק לנו הקו הירוק; המצב הזה נהיה כל כך טבעי לאנשים שהם לא הבינו שאנחנו כובשים ושיש לנו בעיה. בגלל הדיון שהתעורר סביב הגדר אנשים מבינים. הם מבינים שצריך הפרדה. למרות שהם מדברים כיום על הפרדה פיזית ולא על הפרדה פוליטית, ברור שהחומה, במידה מסוימת, היא בסיס להפרדה פוליטית בעתיד. החומה תיפול מתישהו, אבל גם אחרי שהיא תיפול, בתודעתם של אנשים יהיה רשום שצריך פה הפרדה בין שני העמים. מנקודת המבט הדיאלקטית שלי, באופן פרדוקסאלי זה יכול להביא לכך שאנשים יבינו שצריך פה הפרדה מוחלטת: שתי מדינות לשני עמים.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

דימיטרי דיליאני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ הכיבוש הוא האתגר החשוב ביותר. כשמתרחש טבח, כמו שאירע בעזה לא מזמן, אנשים כועסים וקשה לנו לדבר איתם על שלום. קשה לדבר על שלום כשמתבצע הרג. זה מחסום גדול לפעילות שלנו. אם ננסה לסדר את האתגרים על פי הסדר, הכיבוש יהיה במקום הראשון, אחריו המחסור בתמיכה כספית, ובמקום השלישי, היעדר מודעות של הקהל הרחב לחשיבות המסמך.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]