« מפתח נושאים

אובדן/שכול

עלי אבו-עוואד
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות, "אל טריק" (הדרך) לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ באינתיפאדה הנוכחית נקשרתי לסכסוך באופן שונה. נפצעתי קשה ברגל מירי מתנחל, ואחי נהרג בידי חייל ישראלי בצורה לגמרי לא אנושית ובלי כל סיבה .החייל ירה בראשו של אחי ממרחק 70 ס"מ רק בגלל שהוא דיבר איתו. זאת בכלל לא התנהגות אנושית. באותו זמן, אחי יוסף לא ידע שהישראלים הוציאו תקנה חדשה .הוא לא ידע שאסור לו לפתוח את הפה. אנחנו אמורים לשתוק. אחי הפר את ההוראה ומאז החלטתי לא לשתוק יותר. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רובי דמלין
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ דייויד יצא למילואים ואני התמלאתי תחושה מוקדמת, של פחד כנראה. הוא התקשר אלי בשבת ההיא ואמר, "עשיתי הכל כדי להגן עלינו, את יודעת שאני אוהב את החיים שלי, אבל זה מקום איום ונורא ואני מרגיש כמו מטרה". הוא מעולם לא שיתף אותי בדברים כאלה, אף פעם. הבנים שלי אף פעם לא סיפרו לי מה הם עושים בצבא. הם תמיד המציאו סיפורים מגוחכים וחשבו שאאמין להם. למחרת התעוררתי מוקדם בבוקר ורצתי לעבודה שעות לפני שהייתי צריכה. לא רציתי להיות בבית; הייתי חסרת מנוחה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

אילת שחק
העמותה להנצחת בת-חן שחק ז"ל, חוג ההורים- פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ בגדול אני מאוד שלמה עם מה שאני עושה ואני מאוד מתחזקת ממה שאני עושה. אני קוראת לזה אפילו "כוחם הכפול של היומנים"; היומנים עזרו לבת-חן להתמודד עם הקשיים והיום היומנים שלה עוזרים בעיקר לי להתמודד עם השכול והאבדן. דרך היומנים שלה אני עושה המון. אני לומדת אותם, חוקרת אותם, ודרכם מגיעה גם אל התלמידים והמון פעילות שלי מחוץ לפורום סובבת אותם. אתמול היה מישהו שאמר שאולי אני נשארת יותר מדי במוות של הבת שלי ולא משקמת את עצמי. אני עד היום חשבתי שאני דוגמא הפוכה, בכך שלקחתי את השבר ובניתי ממנו משהו חדש. פתאום זה גרם לי קצת זעזוע, אבל ככל שאני חושבת על זה יותר, אני חושבת שזה מה שמתאים לי. אני כן חושבת שמזלי שבת-חן השאירה לנו את היומנים ואת הצוואה וטוותה לנו את הדרך, את המסלול של עשייה, והעשייה הזאת. בגדול, זה עושה לי מאוד טוב, אז לא מפריע לי שלמישהו זה נראה כמו לעסוק במוות. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

יועאד שביטה
Building Bridges for Peace (בניית גשרים לשלום), רעות-סדאקה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ יש שם ספר אורחים בסוף המוזיאון [מוזיאון השואה בוושינגטון] ו[אחת המשתתפות הפלסטיניות] כתבה שם "שימותו כל היהודים ולא איכפת לי, מה שאיכפת לי זה שהמון תמונות שאני רואה פה אני רואה גם בחיים שלי, מראות שחוזרים על עצמם מלפני חמישים, שישים שנה". אז ילדה יהודייה שהבינה ערבית קראה את זה [....] איכשהו זה נפתח לדיון וכולנו ישבנו בחדר [....] ואז היא התחילה לספר סיפור אישי שלה; חודש לפני שהיא הגיעה, חייל ירה בדוד שלה והוא נפטר. אחרי זה הכיוון של הדיון ממש השתנה. האנשים לקחו דברים פחות אישית כי התחילו לדבר על זה בצורה רצינית.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

אילת שחק
העמותה להנצחת בת-חן שחק ז"ל, חוג ההורים- פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ בתנו בת-חן נהרגה בידי מחבל בדיזנגוף סנטר בתל אביב בשנת 1996, בדיוק ביום הולדתה ה-15 לפי התאריך העברי. היא נולדה בפורים ונהרגה בפורים. היום שהיתה בו שמחה כפולה – פורים ויום הולדתה של בת-חן – הפך ליום עצוב מאוד. בשבילנו התהפך הפור. בת-חן נולדה בפורים ונהרגה בפורים אז אין יותר פורים בבית. במקום משלוח מנות החברים שלנו הביאו אוכל לשבעה. עופרי ויעלה לא מתחפשים ולא הולכים למסיבות, למרות שבשנתיים האחרונות יעלה התחילה ללכת קצת למסיבות, עופרי עדיין לא. התקופה הזאת קשה, של פורים.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

צביקה שחק
העמותה להנצחת בת-חן שחק ז"ל, חוג ההורים – פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ יום קודם היה פיגוע באוטובוס בירושלים ו[בתי בת-חן וחברותיה] פחדו לנסוע באוטובוס, אז הן לקחו מונית לדיזנגוף סנטר. המונית הביאה אותן רבע שעה מוקדם. בשעה רבע לארבע, כשהן חצו את דיזנגוף סנטר, הגיע מולן מחבל מתאבד שפוצץ את עצמו למוות. הוא היה בחור צעיר, סטודנט לאומנות, תושב עזה. הוא רצח שם 13 איש, ביניהם את בת-חן.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שרה קראג’ה
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ כשלמדתי באוניברסיטה הייתי חברה בתנועת הנוער של הסטודנטים ונעצרתי על ידי כוחות הכיבוש בשנת 1989 באשמת התנגדות לכיבוש. התחתנתי עם חבר לספסל הלימודים, מהאוניברסיטה, ובשנת 1991, באותו חודש בו התחתנו, נעצרנו. אני נעצרתי ונחקרתי ושוחררתי לאחר כמה ימים, אך בעלי נעצר במעצר מנהלי כי הייתה לו היסטוריה של התנגדות, 13 מעצרים. במהלך אינתיפאדת אל-אקצה המודיעין הישראלי חיסל אותו. הוא מת מות קדושים ב-14 במאי 2002.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

סלווא אבו לִבּדה
דיאלוג על הדרך (Dialogue on the Road) לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אני לא רוצה לאבד את בני. איבדתי את אחי וזה מספיק. אני רוצה שהבן שלי יגדל ויתחנך. אני עדין חושבת על אחי, מה היה אם הוא היה בחיים, עם משפחה וילדים. עד היום אימא שלי מתאבלת עליו. הוא אומנם מת בשנת 1979 אבל היא עדיין שומרת בגדים שלו בתיק ומדי פעם מוציאה אותם, מסתכלת. למה? לא מגיע לה לראות את בנה גדל ובונה את חייו?”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רובי דמלין
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ דייויד נהרג על ידי צלף, עם עוד תשעה אנשים. הם היו במחסום, מחסום פוליטי, ליד עופרה; יומיים אחרי שהוא נהרג הסירו את המחסום. אני מניחה שכל חיי דיברתי על דו-קיום ועל סובלנות וזה חקוק כל כך עמוק בתודעה שלי עד שהדבר הראשון שאמרתי זה, אני לא מרשה לכם להרוג אף אחד בשם הילד שלי. אני מניחה שזה יוצא דופן, זו לא תגובה שמצפים שתהיה לבשורות שכאלה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

ג'ורג' סעאדה
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ מובן שחיינו השתנו ללא הכר. היינו פעם משפחה מאושרת וכיום חסרה לנו בת וזה משפיע עלינו מאוד. כל התוכניות שהיו לנו לעתיד, כולן השתנו. כל התקוות והשאיפות...החיים שלנו קשים מאוד. אנחנו סובלים ממה שעובר על ארצנו, מבחינה פוליטית וכלכלית, ומובן שאנחנו רק משפחה אחת מתוך משפחות רבות שעברו אירועים דומים.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רובי דמלין
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ כולם שאלו אותי מה אני חושבת שצריך לעשות עם הצלף ואם יתפסו אותו, האם אני רוצה שיהרגו אותו. אמרתי שהוא לא הרג את דייויד בגלל שהוא היה דייויד .אילו היה פוגש את דייויד, הוא היה אוהב אותו. דייויד פעל לקידום השלום ,הוא היה מהחיילים שלא רצו לשרת בשטחים. דייויד היה אדם כל-כך אוהב ואילו הוא היה יושב איתו על כוס קפה, הם היו חברים. על הקבר של דייויד יש ציטוט של ג'ובראן חליל ג'ובראן שאומר: "האדמה היא מולדתי והאנושות היא משפחתי". חיפשתי ציטוט ונתנו לי כמה ימים וזה הדבר הכי אמיתי שמצאתי .אמרתי שהצלף לא הרג את דייויד בגלל שהוא היה דייויד אלא בגלל שהוא סימל צבא כיבוש.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רובי דמלין
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ כל האנשים האלה שאיבדו קרוב משפחה - פלסטינים או ישראלים, אלה אנשים שהייתי הכי פחות מצפה מהם שיחפשו דרך אחרת. התגובה המיידית היא "נקמה", כמו שאנשים אומרים. במקום לנתב את הכאב הזה לנקמה, האנשים בקבוצה שלנו בחרו אפיק שונה לכאב שלהם. הכאב מפרק במהירות רבה את המחסומים בין ישראלים לפלסטינים בקבוצה. יש תחושת אמון. זה לא חומוס וחיבוקים אלא משהו הרבה יותר משמעותי; אלה הכרה באחר והזדהות רגשית, וזה קורה הרבה יותר מהר מאשר במפגש רגיל בין ישראלים לפלסטינים כי אנחנו מיד מזהים אחד את השני באמצעות הכאב.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שרה קראג’ה
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ מעולם לא העליתי על דעתי שאהיה חלק מחוג המשפחות הזה. לא חשבתי שאעבוד ואזדהה איתם, אבל מכורח הנסיבות של הכיבוש הפכתי לחלק מהפורום הזה. זה הפך להכרח ב-14 במאי 2002, כאשר בעלי נהיה שהיד. באותו יום שבעלי נפל בו, חברים ערבים שגרים בתחומי האדמות שנכבשו ב-48' ידעו מה קרה. התקשרו אלי ממערכת עיתון ישראלי ושאלו מה תגובתי כפעילת שלום, והאם הפעילויות שלי ישתנו בעקבות חיסול בעלי. עניתי בכנות ומכל הלב שאמשיך לעבוד ולהיאבק למען השלום, למען ילדינו ולמען עתיד טוב יותר לדורות הבאים, כי מגיע להם חיים טובים יותר.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]