« מפתח נושאים

תהליכי שלום פוליטיים/הנהגה מדינית

דימיטרי דיליאני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אם נתבונן בהסכמי השלום הקודמים, או בהצעות להסכמי שלום ופיוס, נראה שהם לא נושאים את שמות האנשים שיזמו אותם. לדוגמא, קמפ דייוויד [הראשון], אוסלו, שארם אל שייח', קמפ דייוויד השני. לעומת זאת, להסכמים אחרים קוראים על שם אנשים, טנט או מיטשל למשל. העניין הוא שאף אחד מההסכמים לא נושא את שמו של ערבי או של פלסטיני, מלבד הסכם שארם אל שייח', שהוא הסכם בטחוני בלבד. ההבחנה הזאת גרמה לי לשאול איפה האנשים הפשוטים? למה לא שומעים את קולם? איפה הרופאים והאופים, המורים, המדענים...למה הם לא אומרים מה הם רוצים? ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

נאצר לחם
חדשות מען, טלוויזיית בית-לחם לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ פעם היה לי חזון אבל עכשיו כבר אין לי. בושה לומר שאני לא יודע? אני לא יודע. הלוואי וידעתי, אז הייתי יכול להסביר לילדים שלי. השאלות הקשות באות מהילדים שלי. יש לי תאומים בני 13 והם שואלים, "אבא, ומה עם ישראל?" אני שותק כמו חמור, לא יכול להסביר להם כי זה כואב לי. אני לא יודע מה להגיד לבן שלי - שימשיך ויקים משפחה או שיפסיק; שיש תקווה שהעם הישראלי יחליט או שהגנרלים ימשיכו להחליט; דן חלוץ יחליט או שאת תחליטי, או החברים שלי בחברה הישראלית, העיתונאים.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שלמה זגמן
ציונות דתית ריאלית, מוזאיקה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אנחנו משתמשים בשפה הדתית ובבסיס הדתי המשותף כמקור לשיחה, לבחון את המשותף, את הדומה וגם את השונה. הרי מדובר באנשים שמאמינים בדתות מונותאיסטיות ויש להם הרבה במשותף בהשקפה, לפעמים בהשקפה על החיים, בפרופורציות, בערכים המרכזיים של החיים , גם ביחס לעולם המערבי, לחילוניות, יש דברים מאוד דומים. זה העיקרון, שזו קרקע מאוד טובה לדיאלוג, דווקא.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

ד"ר ח'ולוד דג'אני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אני בטוחה שאחוז גדול של האנשים מכירים את [תהליך] אוסלו רק בשמו. הם לא יודעים בדיוק מה זה אוסלו, אפילו אלה שחתמו על [הסכמי] אוסלו. אני רצינית. הלוואי שאנשים ילמדו בזהירות את המסמכים שהם חותמים עליהם ושיוכלו לפרש ולהסביר אותם לאנשים. יש סוגיות רבות שחסרות, לוטות בערפל. כמו כן, בהסכמות השונות, כמו לדוגמא קמפ דייוויד, הייתה הזדמנות, אבל תנועת ההתנגדות הפלסטינית לא היתה בשלה. אנחנו תמיד מפגרים ולא לומדים את ההזדמנויות בזהירות. אנחנו תמיד מסרבים להזדמנויות מסויימות, בלי היגיון. אנחנו לא מתמודדים עם ההזדמנויות בעזרת טקטיקה [...] איננו בשלים מספיק בפוליטיקה, במשא ומתן ובתפקידים השונים. יש לנו שלטון ריכוזי. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

דימיטרי דיליאני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ לנו כפלסטינים יש מטרה לאומית ברורה: להקים מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. כך גם לישראלים, התנועה הציונית קמה במטרה לייסד בית לאומי ליהודים. האירוניה היא ששתי המטרות אינן סותרות זו את זו. הפלסטינים מסכימים שמדינתם תהיה בגבולות 1967. ישראל הלא לא תוכל להיות בית לאומי ליהודים כשחיים בה ארבעה מיליון ערבים פלסטינים. כלומר, מדינת ישראל לא יכולה להמשיך בכיבוש. איך אפשר להיות מדינה יהודית כשיש 3.5 מיליון פלסטינים בשטחים ו-1.2 מיליון אזרחים פלסטינים בישראל? מספר האזרחים היהודים בישראל הוא בסך הכל 5 או 5.5 מיליון. המדינה לא תוכל להתקיים כמדינה יהודית כשיש בה כל כך הרבה תושבים לא יהודים. הישראלים צריכים, לטובתם, להסכים להפרדה. כדי שלהם תהיה מדינה משלהם ולנו תהיה מדינה משלנו. זו השאיפה הלאומית שלנו, כפלסטינים. אם כן, יש הסכמה על פתרון של שתי מדינות. אבל אם לא יישמו את הפתרון הזה, אם ימשיכו בבניית חומת ההפרדה הגזענית וישראל תמשיך לנקוט באמצעים שהיא נוקטת בהם כיום, לא תוכל לקום מדינה פלסטינית והפתרון היחיד יהיה הקמת מדינה דו-לאומית. אין פתרון אחר. אולי יש פתרונות אחרים כמו ערי מדינה או משהו כזה. אבל אם לא יישמו פתרון של שתי מדינות, הפלסטינים יידרשו להקים מדינה דו-לאומית. לא ייתכן שאנחנו נישאר תחת כיבוש; אם לא נוכל להשיג מדינה משלנו, לפחות תנו לנו את הזכויות שלנו כאזרחי המדינה שלכם. אבל אם זה מה שיקרה, לא השאיפה הלאומית הפלסטינית ולא החלום הציוני יתגשמו. לכן, לכולם יש עניין בכך שיהיו שתי מדינות לשני עמים. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

עלי אבו-עוואד
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות, "אל טריק" (הדרך) לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ לכישלון של הסכמי השלום הקודמים היא שהם לא יושמו אף פעם ולא בגלל שהפלסטינים לא רוצים שלום. כל הפלסטינים רוצים שלום, אפילו אלה שמבצעים פיגועי התאבדות. אני בטוח שהם רוצים שלום, אבל הם הגיעו למצב שבו החיים שלהם חסרי ערך. אני חושב שזה בגלל שאין שלום. אילו היה שלום, לחיים היו ערך ואנשים לא היו מוכנים לוותר עליהם בכזאת קלות. היו משחקים לילדים, תעסוקה והזדמנויות; כל עוד אין שלום, אין חיים”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

מאיר מרגלית
הוועד הישראלי נגד הריסת בתים לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ הפעילות שלי משתנה על פי השינויים הגיאו-פוליטיים באזור. היו ימים שהייתה לנו בממשלה אוזן יותר קשבת, למשל כשברק היה בשלטון. בדרך כלל, כשמפלגת העבודה הייתה בקואליציה והחזיקה בתיקים הרלוונטיים יכולנו להרים טלפון לשר זה או אחר ולהגיד לו, "תגיד לי, דחילק, אתה מגזים!" [...] המצב הזה השתנה. אין לנו גישה למשרדי ממשלה בכירים ולכן אנחנו עובדים פחות כשדולה ויותר בתחום המשפטי. שם עוד נשאר כר נרחב לניסיונות להשפיע באמצעות כלים משפטיים. [...] בימי קלינטון היה לנו קל יותר להרים טלפון לקונסוליה האמריקאית או לשגרירות האמריקאית ולספר להם שעומדים להרוס מתחם מסוים בחברון, בירושלים או סתם בעיירה נידחת בשומרון. הם היו מרימים טלפון ומדברים עם פרס, בן-עמי, ביילין, ופעם היו פותרים ככה את העניין. אנחנו עדיין מדווחים לאמריקאים והם מאוד מעונינים לדעת מה קורה, אבל הם כבר לא מרימים טלפונים ופותרים בעיות. הכל משתנה; סגנון העבודה שלנו משתנה בהתאם לנסיבות הפנימיות וגם הבינלאומיות. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

ד"ר ח'ולוד דג'אני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ האלימות ההדדית מקורה בפחד מכישלונם של הסכמי שלום, במיוחד לאחר כשלון השיחות בקמפ דיוויד ובטאבה וחזרת הישראלים לאמצעים של דיכוי, הרג, הפקעת אדמות, מחסומים וכדומה. הדיכוי הוליד תגובה חזקה מצד הפלסטינים, מתוך הגנה עצמית. אחד האמצעים היה פיגועי ההתאבדות. בשלב מסוים דרשנו מהתנועות שביצעו את הפיגועים לשקול מחדש את הפיגועים שכוונו נגד אזרחים ישראלים. אנחנו חיים בסכסוך אבל עלינו גם להציג את הבעיה שלנו באמצעי התקשורת העולמית ולכן עלינו למצוא דוברים ערבים, פלסטינים ואפילו מוסלמים, שיבטאו את האמת שלנו, שאנחנו לא תומכים בהרג אזרחים ובהגדרתם כמטרה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

ד"ר ח'ולוד דג'אני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ מי שפעיל למען השלום צריך להיות מסוגל להשיב לפלסטינים את הזכויות החוקיות שלהם. אם נפעל למען השלום ולא נשיג דבר, לא ניזכר בהיסטוריה, או שניזכר באופן שלילי. אנשים תומכים בשלום, אבל בשלום צודק המבוסס על המשפט הבינלאומי, כולל גבולות 1967, פיצוי הפליטים ושיבתם אל המדינה הפלסטינית, החזרת המתנחלים הישראלים לישראל, וכו'.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רותי עצמון
חלונות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ במהלך אחד מסבבי השיחות בקמפ דייויד, צוות המשא ומתן הישראלי רצה לשבור את הקרח עם הצוות הפלסטיני והציע לבוא לפגישה בטרנינג. כל אחד שיודע משהו על הפלסטינים מבין שזה מגוחך מאחר שבתרבות הפלסטינית לא לובשים טרנינג למפגש פסגה. זה לא מכובד וזו אפילו הצעה מעליבה. מה שנראה לישראלים טבעי כל כך לא היה טבעי לפלסטינים. מי שסיפר לי את הסיפור הזה אמר שהפלסטינים הסכימו לשחרר קצת את העניבות שלהם...”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

פרופ' דן בר-און ז"ל
PRIME המכון לחקר השלום במזרח התיכון לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ [לפני שמשרד החינוך יכיר בספר הלימוד שלנו] אני חושב שנדרש שינוי במצב הפוליטי. כאשר יתחדש הדיאלוג בדרג הפוליטי אני חושב שחינוך זה אחד הנושאים שיעלו לסדר היום. שני הצדדים מודעים כיום לחשיבות בשינוי החינוך. זה נושא שהוזנח באוסלו. זה היה דבר בעייתי באוסלו, ואפילו ביוזמת ג'נבה אין פרק שעוסק בחינוך. אנחנו סבורים שחינוך צריך להוות נושא מרכזי בכל הסכם שלום עתידי.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

עלי אבו-עוואד
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות, "אל טריק" (הדרך) לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ זו היתה בעיה בשבילי, שלא הרשו לי לחזור הביתה אחרי שהשתחררתי על פי תנאי הסכם השלום, אבל הבעיה הגדולה יותר היתה שההסכם הזה לא סיפק לצד הפלסטיני מה שהוא היה אמור. ההסכם לא הביא להקמת מדינה פלסטינית ולא הפסיק את ההתנחלויות. הסכם אוסלו גם לא הביא ביטחון לישראלים ולא הפסיק את הפעולות האלימות [של הפלסטינים] בישראל, ולכן הוא נכשל אצל שני הצדדים. ההסכם היה תוצר של עבודת הפוליטיקאים, לא העם. שני העמים לא היו מוכנים לשלם את המחיר - לפנות התנחלויות ולהחזיר אדמה לפלסטינים, והפלסטינים לא היו מוכנים לדון בעניין הפליטים. זה הוביל לאינתיפאדה השנייה, שהייתה אלימה יותר. הגישה בשני הצדדים הייתה שניסינו את השלום וזה לא עבד ולכן שלום עם הצד השני אינו אפשרי. הכעס באינתיפאדה השנייה היה עמוק יותר”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שרה קראג’ה
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ לצערי, האנשים שהם עתה מנהיגים אינם האנשים שסבלו. מי שמסתכל מרחוק אינו כמו מי שנמצא קרוב ורואה את המצב בצורה אישית וברורה יותר. יש לנו הנהגה ריכוזית, יש אנשים בודדים ששולטים בכל. אפילו אם מנהיגים מסוימים, שבאמת איכפת להם מהעם והם באמת מאמינים במאבק שלנו, מגיעים לעמדה מסוימת, הם לא יהיו מקבלי ההחלטות, ובוודאי שלא יהיו מקבלי ההחלטות היחידים.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רותי עצמון
חלונות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ ברק הציע לפלסטינים את "ההצעה האולטימטיבית שאי אפשר לסרב לה" בלי להבין שבלי קשר לתוכן ההצעה, פשוט לא מציעים עסקה סגורה. צריך לשאת ולתת, לדבר. כך מקובל בכל העולם ובמיוחד במזרח התיכון, כאן יש למשא ומתן מקום כל כך חשוב בתרבות, כולל האופן בו מנהלים משא ומתן, איך מתמודדים. כאשר ברק הציע עסקה סגורה, לא פתוחה למשא ומתן, הוא הפגין חוסר הבנה של המקום שהוא חי בו ושל האנשים שהוא מדבר איתם. אפילו אילו ההצעה הייתה מושלמת - והיא לא הייתה מושלמת - אני לא חושבת שהפלסטינים היו יכולים לקבל אותה כי פשוט לא עושים ככה, בשום מקום בעולם. זה מאד מתנשא לבוא עם עסקה סגורה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רובי דמלין
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ מובן שאנחנו משתדלים לדבר עם כמה שיותר פוליטיקאים, כדי להציג להם פנים אחרות של חיי היום-יום כאן שיכולות לשנות משהו. מה שיקרה בפוליטיקה ישפיע על הפעילות שלנו. ככל שנתקרב לאיזשהו הסכם, כך תגדל החשיבות של העבודה שלנו, כי כולנו [בפורום] מרגישים שלא יהיה שום הסכם בלי שיובנה בתוכו תהליך של פיוס.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

קיטי כהן
הפולקלור של האחר - המכון לחקר דת ועדות בישראל לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אני חושבת ששלום צריך לעשות בין פלסטינים וישראלים. כמה שפחות גורמי חוץ, כך יהיה מצבנו טוב יותר. אני חושבת שאי אפשר להשיג הסכם מחוץ לישראל, לא על מדשאות הבית הלבן, לא בז'נבה, בפריז או באוסלו. חייבים לשאת ולתת עליו להשיגו כאן.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

איתמר שפירא
לוחמים לשלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אנשי מפלגת העבודה רוצים לסיים את הכיבוש ואת הסכסוך אבל אומרים שברגע שנוריד את הנשק "הם" יירו עלינו, ולראייה תהליך אוסלו. גם הצד השני אומר שאם "אנחנו" נפסיק את הטרור, "הם" ישכחו, לא אכפת להם שאנשים חיים ככה. אם "אנחנו" נפסיק את הטרור "הם" לא יבינו שמשהו לא בסדר, שאנשים מדוכאים, ואז ייקח מאות שנים עד שהפלסטינים יקבלו את עצמאותם. שני הצדדים צודקים בעניין הזה. ברוב המקומות זה באמת ככה. המטרה היא לשים סוף למעגל הזה. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

חולוד בדאווי
האגודה לזכויות האזרח בישראל, תעאיוש, קואליציית נשים לשלום, בת שלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ תהליך אוסלו נכשל בגלל התנשאותם של הישראלים על הפלסטינים. אסטרטגיית המלחמה של ישראל היא חלק מההתנשאות על הפלסטינים. לדוגמא, עד כה רוב ההצעות להסכמי שלום הוכנו מראש על ידי ישראל. הפלסטינים רק דנו בהן או דחו אותן. לישראל יש במגירה הסכמים שתואמים כל שלב שהיא נמצאת בו. אף משא ומתן שהתקיים עד כה לא התבסס על עקרונות משותפים של שני צדדים. המשא ומתן במקור בנוי על צד אחד שמנהל משא ומתן עם עצמו - הצד הישראלי - וכופה את ההסכמים שמתאימים לו על הצד הפלסטיני.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שרה קראג’ה
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ התחייבויותיו. הנקודה השנייה היא המנהיגות הפלסטינית שנכשלה לחלוטין. המנהיגות הפלסטינית דאגה רק לאינטרסים האישיים שלה, למשל מי יתמנה לשר או למנהל או לחבר המועצה המחוקקת, ולא חשבה כלל על סבלו של העם שלה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]