« מפתח נושאים

חזון

קיטי כהן
הפולקלור של האחר - המכון לחקר דת ועדות בישראל לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אני חושבת שבזמנים קשים פוליטית יש צורך רב יותר בחברה האזרחית, וכאשר המצב הפוליטי חיובי יותר אפשר לשלב את ארגוני החברה האזרחית במערכת. אז הם יכולים לתרום. את מכוני המחקר, את הפעילים והאנשים שלהם אפשר לשלב בחזון הפוליטי. בעיתות מצוקה, בעיתות משבר, יש צורך בארגוני שטח בדיוק על מנת להוות משקל נגד לאלימות, לשנאה בין העמים שלנו. מערכות היחסים החדשות והדיאלוג הכנה בין פלסטינים לישראלים מעניקים לי את התקווה ואת האומץ להמשיך. כפי שאמרו חז"ל: לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין לבטל ממנה.  (רבי טרפון, מסכת אבות ב', ט"ז).”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

חולוד בדאווי
האגודה לזכויות האזרח בישראל, תעאיוש, קואליציית נשים לשלום, בת שלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ בתור פלסטינים בישראל יש לנו תפקיד חשוב בנוגע לסכסוך ועלינו להוות מעין חוליה מקשרת בין שני הצדדים. נדרש מאיתנו להיות פעילים יותר משום שאנו משתייכים לעם שלוחם למען חירותו, ובמקביל אנו אזרחי ישראל. אנחנו נהנים מהיתרונות של המיקום הגיאוגרפי ומהאפשרויות הייחודיות של להיות חלק ממנהיגות חלוצית שתוביל לעתיד טוב יותר ולשלום אמיתי. אנו דוברים את שתי השפות ולנו שני קולות.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רובי דמלין
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ כתבתי מכתב למשפחה [של הצלף]. לקח לי כמעט ארבעה חודשים עד שהחלטתי, לא ישנתי הרבה לילות, חיפשתי בתוכי כדי להבין אם אני באמת מתכוונת לזה. כתבתי להם מכתב, ושניים מהפלסטינים שבקבוצה שלנו מסרו אותו למשפחה. הם הבטיחו לכתוב לימכתב. זה ייקח זמן; צריך זמן בשביל דברים כאלה. אני מחכה. זה יכול לקחת גם חמש שנים. הם יעבירו לבן שלהם שיושב בכלא את המכתב שלי. זאת הייתה אבן הדרך הכי חשובה בהתפתחות האישית שלי [...] אם הם יכתבו לי מכתב, אני אוכל לפרסם את שני המכתבים כדוגמא לכך שיש דרך. אם האנשים שהכי לא מצפים מהם מסוגלים לעשות דבר כזה ,אין ספק שזו דוגמא לאנשים אחרים להתחיל לחפש דרך.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

פרופ' דן בר-און ז"ל
PRIME המכון לחקר השלום במזרח התיכון לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ כמחצית מחיי אני חי פה בחברה שמנקודת מבטי תמיד בוחרת ללכת בכיוון הלא נכון. זה קשה מאד. צריך למצוא דרך לחיות עם זה מבלי לפתח שנאה עצמית או שנאה כלפי החברה שלך. צריך להבין כמה קשה לאנשים, אבל גם לנסות להניע אותם להתקדם קצת. למדתי הרבה על תהליכי שינוי ועל המגבלות שלנו, במובן של כמה אפשר לגרום לאנשים להתקדם – מתי ואיך – ושאסור לנו לוותר לעולם או לומר שמה שלא עבד אתמול אולי גם לא יצליח מחר. תמיד צריך לחפש אפשרויות חדשות כדי לנסות דברים. לפעמים אפשר לדעת אם אנשים מוכנים או לא רק בעזרת ניסוי וטעייה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רותי עצמון
חלונות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ זה לא רק חצייה של הגבול הפיזי אלא גם התגברות על החשדות ועל הפחדים, לא רק הפחד מפלסטינים שחלק מהאנשים מרגישים, אלא הפחד לראות את האמת. אני חושבת שהמחסום הגדול ביותר בין העמים הוא הפחד לראות את המציאות כפי שהיא ולהתמודד עם המצב. זה אומר הרבה עלינו, מה אנחנו עושים ועל מה אנחנו אחראיים. הפחד הזה קיים בשני הצדדים ובכל מצב. כשאנחנו מתבוננים בראי, כמה מאיתנו, כבני אדם, מסוגלים לספר לעצמנו את האמת על מה ומי שאנחנו ועל הדברים שאנחנו עושים? כל כך קל למצוא תירוצים. אם אני עושה משהו לא בסדר אז זו לא אשמתי; עשיתי ככה כי לא הייתה לי ברירה, יש לי תירוץ טוב – עשו לי משהו רע וזו הדרך היחידה שיכולתי להגיב בה. אנחנו תמיד מוצאים איך לעשות לעצמנו הנחות. אנחנו לא אשמים; אנחנו לא אחראיים. זה נכון במיוחד במצב כמו זה, כשכל כך הרבה דברים איומים קורים.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

קיטי כהן
הפולקלור של האחר - המכון לחקר דת ועדות בישראל לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אישית, הייתי רוצה לראות מדינה פלסטינית לצד שלנו. אני חושבת שיתפרצו אולי סכסוכים קטנים ואולי אפילו סכסוכים מזוינים, אבל אם תקום מדינה פלסטינית היא תחזיק מעמד ובטווח הרחוק אולי נצליח אפילו להגיע להסכם, לפדרציה עם המדינות השכנות וניצור איחוד מזרח-תיכוני. זה האידיאל. אבל שוב, בשביל זה צריך שיקבלו אותנו. מקבלים את ישראל, מתחילים לקבל.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

אסתר גולן
אגודת המפגש הבין דתי לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אימי אמרה, "כל עוד יש עתיד יש תקווה". אז ככה אני חיה. תראי, צרפת ואנגליה היו אויבות מושבעות, והן נלחמו מלחמה אחת אחרי השנייה מאות שנים. איש לא האמין שיהיה שלום; במלחמת העולם הראשונה הן אכלו אחת את השנייה, ותראי מה קרה אחרי מלחמת העולם השנייה. אותו דבר לגבי גרמניה ופולין. אז יש דברים ברמה גיאו-פוליטית רחבה יותר שהשתנו באופן שאיש לא ציפה לו. אז אם זה קרה שם, למה שזה לא יקרה כאן?”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

עלי אבו-עוואד
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות, "אל טריק" (הדרך) לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אנחנו צריכים לקיים יחסים טובים ומכבדים בין שתי מדינות לא בין עם לכובש שלו. הפתרון הוא ליצור שתי מדינות. זה הפתרון. הפתרון כעת הוא ששני העמים ישבו ויחליטו שדי לכיבוש ולהרג. העמים צריכים להחליט על כך ולא הממשלות, הממשלות לא יכולות לכפות עלינו משהו שאיננו רוצים. אנחנו צריכים לשכנע זה את זה, כל אחד לגבי הצד שלו. ככה אנשים מתחתנים. הם אוהבים זה את זה ומשכנעים זה אתה זה לפני הנישואים; הם לא יכולים להתחתן כשהם אויבים”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

חולוד בדאווי
האגודה לזכויות האזרח בישראל, תעאיוש, קואליציית נשים לשלום, בת שלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אחד הלקחים הכי חשובים שלמדתי הוא שהזהות האישית שלי קודמת לזהות הלאומית שלי, ושאסור לי לוותר על הזהות הזאת. עלי להגן על הזהות האישית שלי בלי קשר למצב ולסכסוך. האלימות הישראלית והיחס השלילי לה אנו זוכים מאיימים למחוק את הזהות האנושית שלנו. לעיתים אנחנו קשים וריקניים כלפי עצמנו ולא רק כלפי הישראלים. אני מאוד זהירה מהבחינה הזאת כי יש בי את האנושיות שלי. האנושיות הזאת מורכבת מערכים ועקרונות שקודמים לכול. זה מחזק את תחושת השייכות שלי לזהות שלי ולעמי.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

קובי סניץ
אנרכיסטים נגד הגדר לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ [האנרכיסטים] מתנגדים בכלל לקיומה של מדינה – מדינת ישראל, ובעצם גם מדינה פלסטינית. אלא שמבחינת המאבק היומיומי זה לא משנה [...] אני מעדיף שחברות יתארגנו אחרת. אבל זה כמעט לא רלוונטי כעת מבחינת פעולות פוליטיות או סדר עדיפויות פוליטי. לפני שנדבר איך להיפטר ממדינות, יש עוד דרך מאוד מאוד ארוכה של התארגנות ושל פירוק הכיבוש והגדר. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

מאיר מרגלית
הוועד הישראלי נגד הריסת בתים לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אני מאמין ב'מָסָה קריטית'. כל אחד מאיתנו שעושה משהו הופך בשלב מסוים לחלק ממָסָה קריטית וזו תצליח להכות שורש. אני לא יכול להגיד לך שאם הצלנו בית תרמנו תרומה מכרעת לקידום השלום. אבל אני מאמין שהעבודה שלנו ושל עוד עשרות אנשים ועוד עשרות ארגונים תהפוך למָסָה קריטית וזה יגרום לשינוי מדיני לטובה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רותי עצמון
חלונות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אנשים צריכים לפקוח את עיניהם כדי להבין שהם לא יודעים הכל זה על זה ועל המצב. אנשים צריכים להבין שמה שמשתקף באמצעי התקשורת הוא רק חלק קטן מהתמונה כולה. אם אנשים יחפשו יותר מידע ויחפשו את האמת על העבר שלנו ועל ההווה שלנו, הם יראו דברים אחרים. אנשים מוכרחים להתמודד עם זה שעשינו עוול, גם אם היו סיבות לכך. אנחנו צריכים להיות מסוגלים לקחת אחריות ולהכיר בעוול הזה. צריך להכיר בכך ששני העמים נשארים פה ושצריך למצוא דרך לחיות כאן בשוויון. כאשר אנשים יעברו את התהליך הזה, הם יראו את המציאות מנקודות מבט שונות וכבר יהיו קרובים יותר לפיוס ולקבל זה את זה. מה שצריך לעשות זה להגיע אל עוד אנשים, ובמהירות.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

צביקה שחק
העמותה להנצחת בת-חן שחק ז"ל, חוג ההורים – פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אני רוצה דברים אחרים, כי שלום עושים עם אויבים. שלום לא עושים עם חברים, עם חברים יש לך שלום. ברגע שאתה מכיר בזה, אתה מודע לזה, אתה חי את זה, אתה גם בשל לתהליך של פיוס, אתה בשל לקבל את הצד השני, להבין שמה שהוא עשה נעשה בנסיבות מסוימות ולסלוח. לחפש ביחד את הפתרון הנכון.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

קיטי כהן
הפולקלור של האחר - המכון לחקר דת ועדות בישראל לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ יש תחושה לפעמים שצריך לכפות שלום. שחייבים גורם מבחוץ – שומעים זאת לעיתים – גורם חיצוני שיכפה ואז יהיה שלום. אני לא מאמינה בשלום כזה ואני לא חושבת שהוא יכול להחזיק מעמד. אני חושבת שתהיה התנגדות. אבל אם יחנכו את שני העמים והם ישתכנעו בתוכם שזה אפשרי, שזה לטובתם, שיהיה להם שלום עם כבוד עצמי וכבוד לזהות שלהם, אז יש סיכוי לשלום.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

פרופ' דן בר-און ז"ל
PRIME המכון לחקר השלום במזרח התיכון לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ הרעיון שלנו היה לבנות שני נרטיבים שיהיו רווחים בציבור לאורך זמן, הרבה אחרי שיהיו פה שתי מדינות. אנחנו דוגלים ברעיון של שתי מדינות. הרעיון היה להכין את התלמידים לקבל את זה שיש שתי גישות למה שקרה כאן. למשל, עבור הפלסטינים, הצהרת בלפור היא הפעם הראשונה שבה אין הכרה בזכויות שלהם. עבור היהודים הישראלים, זו הפעם הראשונה שהקהילה הבינלאומית הכירה בזכותם לבית לאומי כאן. הדברים האלה לא ישתנו גם אם יהיה פתרון פוליטי.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

יועאד שביטה
Building Bridges for Peace (בניית גשרים לשלום), רעות-סדאקה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אילו חייתי ב-1948 הייתי בעד שהמדינה הזאת תישאר פלסטינית ובעד מציאת פתרון חלופי ליהודים. אבל כרגע אני לא רואה פתרון אחר ליהודים. בגלל שאני לא רואה פתרון עכשיו ואני לא רוצה לגרש אותם כפי שהם גרשו אותנו, עדיף שנחיה יחד באותו מקום. אילו הייתה לנו ברירה בין זה שיהיו מדינה פלסטינית ומדינה ישראלית לבין מדינה אחת לשני העמים הייתי בוחרת במדינה אחת. בגלל שזה לא מעשי אני בוחרת בפתרון הבא, שתי מדינות לשני עמים.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רובי דמלין
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ העולם צריך להבין שגם לטובת הישראלים וגם לטובת הפלסטינים, יהיה חייב להיות בית לאומי לפלסטינים, ישראל חייבת לצאת מהשטחים הפלסטינים כי הכיבוש הורס את שני הצדדים. כולם יודעים שזה מה שיקרה בסוף. השאלה היא כמה אנשים יצטרכו למות משני הצדדים? עוד כמה כאב? עוד כמה משפחות יצטרפו למעגל המשפחות השכולות הזה? זה חייב להיפסק.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

מאיר מרגלית
הוועד הישראלי נגד הריסת בתים לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ [באל בוסתן מתנהל] מאבק בין דוד המלך לבין פח'רי אבו-דיאב, יושב ראש ועד הפעולה של תושבי סילואן, על השאלה של זכות ראשונים ולמי יש זכות להיות פה: העצמות של דוד המלך או הבית של פאחרי אבו דיאב? המאבק הוא בין ההיסטוריה היהודית להווה הפלסטיני. הבעיה היא שבמאבק הזה בין ההווה לבין העבר מקריבים לנו את העתיד. אני מבין אנשים שאומרים שהמקום הזה חשוב לעם היהודי, אבל מה לעשות שגרים פה היום אלף אנשים; עם כל הכבוד למה שמתחת לפני לאדמה אני עדיין מעדיף את מה שמעליה! צריך להיזהר כששואלים על שורשי הסכסוך כי השאלה הזאת מכשילה אותנו כל הזמן. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

דימיטרי דיליאני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אני לא דואג לחלום הציוני. להפך, אני כפלסטיני סבלתי רבות מהחלום הציוני. אבל המציאות שאנחנו חיים בה כיום הכריחה אותי לחשוב באופן רציונלי ולא באופן רגשי. זה מה שהביא אותי להציב כמטרה שתי מדינות לשני עמים. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

פרופ' דן בר-און ז"ל
PRIME המכון לחקר השלום במזרח התיכון לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ גם ברגעים הכי חשוכים, כשלא הייתה בכלל תקווה. אנחנו מאמינים שיבוא היום שאחרי וכשזה יקרה כדאי מאד שנהיה מוכנים עם החומרים. זאת הייתה התפיסה. אני חושב שהפוליטיקאים צריכים ללמוד את מה שהמורים שלנו למדו: להקשיב לנרטיב השני, לשאול שאלות, להסביר לצד השני אילו מינוחים מעליבים אותם ולראות כיצד הנרטיבים יצטרכו להתאים בכדי שכל מורה ירגיש את היכולת ללמד אותם בכיתה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

עלי אבו-עוואד
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות, "אל טריק" (הדרך) לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ ייתכן שמה שאני מנסה לומר מבלבל וקשה להבנה אבל אני מנסה לומר שני דברים: בדרך כלל אנשים מבקשים שלום עבור עצמם. אנחנו צריכים לבקש שלום עבור אחרים. הצעד הראשון הוא שהישראלים יעמדו בתל אביב ויכריזו שהם רוצים שלום עבור הפלסטינים, לפני שיכריזו שהם רוצים שלום עבור הישראלים. הפלסטינים צריכים לעשות אותו הדבר. הסיבה לכך היא שכל צבאות העולם לא יכולים לעצור את הפעולות הצבאיות [של הפלסטינים], וכל הפעולות המיליטנטיות שבעולם לא יובילו בהכרח להקמת מדינה פלסטינית משוחררת. אבל לישראלי אחד בעל כוונות טובות יש כוח להשפיע על אנשים, שבתורם יכולים לבנות הנהגה בעלת כוונות טובות. כך גם בצד הפלסטיני; אבל לא כל פלסטיני יכול לעשות זאת. זה צריך להיות פלסטיני שלחם והקריב, פלסטיני שמבין את משמעות השלום”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

דימיטרי דיליאני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ המפתח לפתרון הוא כזה: ראשית, הגישה של הציבור הפלסטיני והפעילות ברחוב הפלסטיני משפיעים על דעת הקהל בישראל. שנית, דעת הקהל בישראל משפיעה ישירות על ההחלטות של ממשלת ישראל, ששולטת בנו וכובשת אותנו. האמת היא שהמפתח לפתרון מצוי בידינו. קשה לומר לאדם שחי תחת כיבוש שהמפתח לפתרון בידיים שלו. זה מאוד לא פשוט. אבל ניסיון העבר מוכיח שככה זה. ייתכן שאף אחד לא יכול להשפיע על דעת הקהל הישראלית כמו הפלסטינים. ממשלת ישראל כפופה ישירות לדעת הקהל בישראל כי ישראל היא מדינה דמוקרטית עבור תושביה ובייחוד עבור אזרחיה היהודים. גם לאזרחים הפלסטינים בישראל יש זכויות אבל הן לא שוות לזכויות האזרחים היהודים. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שרה קראג’ה
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ לכל שלב בהתנגדות לכיבוש יש רעיונות ודרישות משלו. צריך להתנגד לכיבוש. אם יש ישראלים שאיבדו בנים, בנות או נשים בפעילויות של השהידים הפלסטינים ואומרים שהם מתנגדים לכיבוש ורוצים לסיים את הכיבוש כי הוא הסיבה לטרגדיות שלהם, אז שאנחנו הפלסטינים, שסבלנו כל כך הרבה תחת הכיבוש, לא נתנגד? זה סוג של התנגדות לכיבוש, אבל אנחנו רואים אותו כמאבק שוחר שלום שמתבצע בדרך לא אלימה. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

ג'ורג' סעאדה
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אני רוצה להשיג מה שכולם רוצים: מדינה ושלטון חוק שכל העולם יכבד, כולל ישראל. אני רוצה שנחיה כעם מכובד, שנהנה מזכויות, שנחיה בביטחון הדדי עם שכנינו ושנתקשר בדרך אנושית, ולא בדרך השנאה. ממלחמה כולם מפסידים, אולם משלום כולם מרוויחים.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

קיטי כהן
הפולקלור של האחר - המכון לחקר דת ועדות בישראל לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ כולם [צריכים להיות מעורבים בתהליך השלום]! החל מגננות, הורים, כתבים, עסקים, כולם. כל המגזרים באוכלוסייה, כולם צריכים להיות מעורבים, בצורה אחרת לגמרי ממה שקורה עכשיו. המעורבות צריכה להיות דרך התקשורת ובעסקים ובחינוך בכל הרמות.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

פרופ' דן בר-און ז"ל
PRIME המכון לחקר השלום במזרח התיכון לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אנחנו סבורים ששלום אמיתי פירושו הכרה בכך שהאחר שונה ולא שהאחר דומה. גישור בין נרטיבים הוא יצירת דמיון משותף, איננו מבקשים ליצור אשליה של דמיון משותף; אנחנו סבורים שזה לא יקרה, בכל אופן לא בעתיד הקרוב. קודם כל צריך להכיר בכך שהאחר חושב בדרך שונה ממך.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

סלווא אבו לִבּדה
דיאלוג על הדרך (Dialogue on the Road) לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אם לך יש בית ולי יש בית נוכל להיות שכנות טובות. אבל אם לך יש בית ולי אין, אני אמשיך להפעיל לחץ עד שאת תפני את ביתך. הייתה לי אדמה, לקחת אותה ממני ובנית עליה את ביתך, ואת מונעת ממני לבנות את ביתי! תני לי לבנות את ביתי כפי שאת בנית את ביתך. חייבת להיות פשרה, תן וקח. יכולים להיות יחסים טובים אבל לא כשאת חיה באיכות חיים גבוהה ואני חיה בעפר שלרגליך. לעולם לא יהיה שלום בין אדון ועבד.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

רותי עצמון
חלונות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ מה שנותן לי תקווה זו הידיעה שאין ברירה. אנחנו כאן, שני העמים, ואנחנו רוצים לחיות כאן. יש לנו זכות לחיות כאן – לשני העמים – ואנשים לא יוכלו להמשיך ולקבל את המצב הקיים לאורך זמן, כי לאנשים רבים נמאס מהאלימות. אנשים משני הצדדים רוצים לחיות בשלום. יותר ויותר אנשים מבינים שאלימות איננה הפתרון. אנשים רבים כאן וגם בצד הפלסטיני שוכנעו שהשימוש בכוח ובאלימות יביא לפתרון מדיני, אבל יותר ויותר אנשים מבינים עכשיו שזה לא נכון. אלימות מביאה עוד אלימות וחייבים לשים לזה סוף. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

אסתר גולן
אגודת המפגש הבין דתי לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אני מקבלת כוח נפשי מן האנשים שאני פוגשת. למשל בגרמניה, פעמים רבות שואלים אותי ילדי בית-ספר, אבל גם מבוגרים, "זה לא קשה לספר את הסיפור שוב ושוב?" אז אני מביטה בהם ואומרת, "האם זה נשמע כך?" והם אומרים "לא", והם מחייכים, ואני אומרת, "זו הסיבה שאני מסוגלת להמשיך, בגלל שאתם מחייכים אלי". המעורבות הרגשית, יש מעורבות רגשית עמוקה מאוד, אצל שני הצדדים במפגש. אחרי שמתגברים על ההלם התרבותי הראשוני שבהיכרות עם האחר, ברגע שמתחילים לחייך אלו אל אלו, אז מקבלים כוח נפשי. כן, אנחנו חולקים את השמחה ואת העצב שלנו, האישיים ואחרים, אבל לי, החיוך של האדם האחר הוא מרכיב חשוב מאוד, כמקור של הכוח הנפשי שאני צריכה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

נאצר לחם
חדשות מען, טלוויזיית בית-לחם לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אין נקמה, זה סכסוך פוליטי. אנחנו חושבים על נקמה, אנחנו טיפשים. אני לא מתייחס לנקמה, כי לנקום זה כמו לפזר רעל במטבח שלך. אולי אחד הילדים שלך ייקח אותו וישים בפה. נקמה והסתה הם רעל. מי זה הטיפש שיפזר רעל וילך לעבודה? יש לנו ילדים קטנים; אני לא רוצה שהם ילמדו נקמה, שנאה או הסתה. אם הישראלים עושים את זה, לא איכפת לי - אני לא אחראי על החברה שלהם. כעיתונאי, כאבא, אני אחראי על הילדים שלי ועל החברה שלי. במקום ללמד אותם נקמה, אני מלמד אותם מתמטיקה. במקום ללמד אותם הסתה, אני מלמד אותם פיזיקה. במקום ללמד אותם איך להרוג, אני מחנך אותם שיילמדו באוניברסיטה.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

מיכל זק
בית הספר לשלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ העבודה שלי לא תפסיק את הבולדוזרים. היא לא תעשה את זה. בדקתי מה גרם לשינוי הגדול בדרום אפריקה ובכמה מאמרים שקראתי ראיתי שהם מציינים תשעה גורמים שהביאו למהפך, למעבר לדמוקרטיה. הראשון היה אמברגו כלכלי על דרום אפריקה. השני היה קריסה של כוחות הביטחון; הם פשוט לא יכלו יותר לתחזק את האלימות שהם הפעילו כל הזמן. ואיפה שהוא בין 1 ל-9 הייתה העובדה שכל הזמן הייתה קבוצה שקיימה גם דיאלוג וגם שיתוף פעולה, והיו גם לבנים שהצטרפו לשחורים”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

סלווא אבו לִבּדה
דיאלוג על הדרך (Dialogue on the Road) לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ עשיתי את הסרט הזה [עם עיתונאים פלסטינים וישראלים] לא לטובת ממשלת ישראל אלא למען רעיון מסוים בתוכי. אילו נודע לי שהישראלי עשה את הסרט הזה כדי לפגוע בפלסטינים, לא הייתי עושה אותו איתו. אם הייתי מרגישה שבעשיית הסרט אני מוותרת על טיפת דם אחת מדמו של אחי או על תפוז אחד מעצי התפוז של אבי, לא הייתי עושה אותו. עשיתי את הסרט מתוך מחשבה מוגדרת והיא לראות ולהכיר את החברה הישראלית. אם תראי את הסרט תראי שצילמתי בלילות, כשאנשים רוקדים וחוגגים, וגם צילמתי את העוני בחברה שלהם. צילמתי את סרבני הגיוס וגם את הקיצוניים, שגם הם חלק מהחברה הזאת. כשהסרט יוקרן, אנשים יראו את מה שאני ראיתי, מנקודת המבט האישית שלי, כפלסטינית. ייתכן שפלסטינים אחרים יראו דברים אחרים, יסתכלו על החברה הישראלית מזווית שונה. אני ראיתי שבחברה הזו יש הרבה מגזרים שונים ובסופו של דבר אדם יכול לבחור באיזה מגזר לעסוק. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

אילת שחק
העמותה להנצחת בת-חן שחק ז"ל, חוג ההורים- פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ קודם כל, [עלינו] להכיר את הצד השני ולדעת את הצרכים שלהם, לדעת שהם בני אדם כמונו, לדעת את הקשיים שלהם. למשל, עכשיו עם הגדר וכמה שהיא הורסת ומקשה, כל הסיפור הזה של המנוף מצד לצד כדי להגיע לבית הספר, כל הסיפורים של המחסומים. אם ילדה כתבה לי מכתב אחרי מפגש איתי ועם ח'אלד שהיא אמורה להתגייס ואמרה שאם היא תהיה קרבית ותעמוד במחסום, היא תשתדל להיות הכי אנושית שהיא יכולה - אנחנו את שלנו עשינו.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

אילת שחק
העמותה להנצחת בת-חן שחק ז"ל, חוג ההורים- פורום המשפחות השכולות לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אומרים היום שמה שהיה בדרום אפריקה התאים בדרום אפריקה כי התנאים שם בשלו, אני לא חושבת שהתנאים כאן בשלו. זה לא משהו שרק אני צריכה לעבור אלא משהו שצריך לקרות בסביבה, בתהליך השלום.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

ד"ר ח'ולוד דג'אני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ צריך להיות שוויון בין כל בני האדם, בלי קשר למיקומם – פלסטין, ישראל או כל מדינה אחרת בעולם. וצריך לממש את הצדק. אם מדברים על מדינה ישראלית ומדינה פלסטינית, כולי תקווה שנתחלק בארץ הגדולה שאנחנו מכנים פלסטין והם מכנים ישראל, עם מידה מסויימת של עצמאות. [...] למרות הגבולות על המפה, לא צריך להישמע להם. במצב של שלום כלל אנושי לא יהיו גבולות כי יהיה חיבור בין העמים; יש לשני העמים אינטרסים משותפים. הם קשורים מבחינה כלכלית. אני מקווה שהשלום יתקיים כערך אנושי. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

עלי אבו-עוואד
חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות, "אל טריק" (הדרך) לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ ייתכן שמה שאני מנסה לומר מבלבל וקשה להבנה אבל אני מנסה לומר שני דברים: בדרך כלל אנשים מבקשים שלום עבור עצמם. אנחנו צריכים לבקש שלום עבור אחרים. הצעד הראשון הוא שהישראלים יעמדו בתל אביב ויכריזו שהם רוצים שלום עבור הפלסטינים, לפני שיכריזו שהם רוצים שלום עבור הישראלים .הפלסטינים צריכים לעשות אותו הדבר. הסיבה לכך היא שכל צבאות העולם לא יכולים לעצור את הפעולות הצבאיות [של הפלסטינים], וכל הפעולות המיליטנטיות שבעולם לא יובילו בהכרח להקמת מדינה פלסטינית משוחררת. אבל לישראלי אחד בעל כוונות טובות יש כוח להשפיע על אנשים, שבתורם יכולים לבנות הנהגה בעלת כוונות טובות. כך גם בצד הפלסטיני; אבל לא כל פלסטיני יכול לעשות זאת. זה צריך להיות פלסטיני שלחם והקריב, פלסטיני שמבין את משמעות השלום.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]