« מפתח נושאים

ציונות

ד"ר ח'ולוד דג'אני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ [...]שני העמים חיו בשלום ובבטחה באזור הזה מאות שנים. הם חוו יחד את הזמנים הטובים ואת הזמנים הקשים. למרבה הצער, החוויות וההתנסות שלהם הפכו היום לעימות. הקולוניאליזם והציונות יצרו את המצב הזה ולא היהדות, בנוסף כמובן לשינויים הפוליטיים שהתרחשו באזור ובמזרח התיכון כולו במאה הנוכחית. הקמת מדינת ישראל, כיבוש השטחים הפלסטינים שנותרו והדרישות המתנגשות שעדיין קיימות גרמו לטרגדיה באזור.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שלמה זגמן
ציונות דתית ריאלית, מוזאיקה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ חזקתי בתפיסות שגדלתי איתן ולא ממש ביררתי אותן לעצמי, קיבלתי בעצם השקפה שבנה מישהו אחר ולא אני. המסקנה בעצם, השורה התחתונה של ההסתכלות החדשה שלי, היא שהמחיר שאנחנו משלמים על החזקה בשטחים האלה כל כך גבוה שהוא בא בעצם על חשבון הקיום הציוני בארץ ושאני חושב שכדאי לנו [לוותר עליהם], מבחינה פרקטית, לא מתוך גישה הומניסטית או סלחנית.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שלמה זגמן
ציונות דתית ריאלית, מוזאיקה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ האזור [שבו גדלתי] נמצא מעבר לקו הירוק, למרות שההתיישבות בגוש עציון התחילה לפני קום המדינה. נקנו שם אדמות בצורה חוקית, אדמות טרשים, והוקמו בזמנו יישובים בעלי אוריינטציה חקלאית. בשנת 1948 הגוש נפל ומאז 1967 סיסמת המועצה האזורית היא 'ושבו בנים לגבולם'. אנשים גדלים שם על המורשת הזאת של היאחזות בקרקע, שיבה ליישובים, לאדמות, לארץ שהיא שלנו. יש שביל, תוואי, שנקרא 'דרך האבות', הדרך שאברהם הלך מבאר שבע להר המוריה. מלמדים אותך להרגיש חיבור דתי למקום הזה. בגיל יותר מאוחר זה מתחבר לתודעה פוליטית ובאופן טבעי למפד"ל ולמפלגות הימניות, שרואות בשיבת ציון תהליך היסטורי של חזרה של עם לארצו. למרות הבעייתיות בכך שחיה שם אוכלוסייה ערבית, רואים בה [באוכלוסייה הערבית] מכשלה שצריך להתמודד איתה אבל בשום אופן לא משהו שיכול לחייב ויתור על התהליך הזה, על הזכות הזאת.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

מיכל זק
בית הספר לשלום לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אני נולדתי כאן, זה הבית שלי. הכל היה כאילו מובן מאליו, שאני חלק ממה שיש פה. היום אני אומרת שאני לא ציונית כי יש לזה משמעות, אבל לא כי זה הפסיק להיות הבית שלי ואני לא מפסיקה להרגיש שאני חלק ממה שקורה פה. אני פשוט נגד מדינה יהודית ובעד מדינת כל אזרחיה. אני לא ציונית במובן הזה של הציונות, של מה הפרמטרים כיום, ולא אם כן צריך היה או לא צריך היה, לא היסטורית. כרגע אני חושבת שהמשימה הלאומית הזאת הושלמה ושאי אפשר היה לעשות זאת אחרת. אני לא מתחשבנת עם העבר, עם ההיסטוריה, אבל היום אני חושבת שזה לא צודק להמשיך לתחזק את השלטון היהודי בצורה כזאת, כי זה לא דמוקרטי. במובן הזה אני חושבת שאנחנו חייבים לשאוף למדינה בעלת אופי אחר.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

נאצר לחם
חדשות מען, טלוויזיית בית-לחם לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אני באמת מאמין שהעם הישראלי הוא קורבן, קורבן של הרצל ושל בן גוריון, כי הם סיפרו לו שישראל היא המקום הכי בטוח עבורו בכל העולם. כשהביאו אותם לפה, הם קלקלו ולכלכו פה. עכשיו זה המקום הכי מסוכן בעולם ליהודים. ישראל היא ההיפך מציונות. העם הישראלי זקוק כעת לעזרה מהעם הפלסטיני; אם נגיד שאנחנו סולחים להם, העולם יסלח להם, לא בגלל שאנחנו הכי חשובים אלא כי אנחנו הכי חלשים ומסכנים. אנחנו עם קטן מאוד, כמו הישראלים. הישראלים רוצים לצאת מהמעגל הזה אבל לא מסוגלים כי הגנרלים הם אלה שמחליטים.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

אסתר גולן
אגודת המפגש הבין דתי לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ גם אם הייתי נוסעת לאמריקה, כבר אז ידעתי שאני רוצה לבוא לישראל, לארץ ישראל. הייתי ציונית, הייתי חברה בתנועת נוער ציונית. כבר כנערה צעירה הבנתי שכאן אוכל לחיות את היהדות שלי. כשהגעתי לכאן לראשונה, ב-45', גרנו ליד כפרים ערבים, ליד ערים ערביות, והיתה תקשורת, הם מכרו לנו דברים ואנחנו מכרנו להם דברים. היתה לא מעט הדדיות. אני אסירת תודה על כך שכל הילדים והנכדים שלי חיים כאן, ואני מקווה שהם ימשיכו לחיות כאן עוד דורות רבים.”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

קובי סניץ
אנרכיסטים נגד הגדר לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ לא צריך להיות אנרכיסט כדי להתנגד למדינה יהודית. אנשים רבים מתנגדים למדינה נוצרית בארה"ב והם לא אנרכיסטים. יש לי ציטוט של בן גוריון ובו הוא מתנגד למדינה יהודית. הוא לא אנרכיסט וכולם רואים אותו כציוני. הוא נחשב ציוני כשהוא אמר את הדברים האלה. בן גוריון מתאר מדינה דו-לאומית, מדינה עם אוטונומיה תרבותית וחינוכית ליהודים ולפלסטינים, ממשל שמבוסס על שני בתי-נבחרים באופן שמונע מקבוצה אחת להשתלט על האחרת, ומערכת פוליטית שבה יהודים לא ישתלטו על פלסטינים ופלסטינים לא ישתלטו על יהודים. כך אמר בן גוריון, וכאמור, הוא לא היה אנרכיסט ונחשב ציוני כשהוא אמר את הדברים האלו. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

אסתר גולן
אגודת המפגש הבין דתי לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אני מרגישה יהודיה באופן מאוד מאוד עמוק ומודע – יהודיה ציונית. שילוב של יהדות וציונות, בשונה מהחרדים, שאין להם שום רגשות ציוניים. אני בהחלט מאמינה בצורך להגן על היותי יהודיה. לכן הייתי בצבא, הילדים שלי היו בצבא, הנכדים שלי בצבא. בגלל שיש לי זכות לחיות ואני מגנה על זכותי לחיות. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

דימיטרי דיליאני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ אני לא דואג לחלום הציוני. להפך, אני כפלסטיני סבלתי רבות מהחלום הציוני. אבל המציאות שאנחנו חיים בה כיום הכריחה אותי לחשוב באופן רציונלי ולא באופן רגשי. זה מה שהביא אותי להציב כמטרה שתי מדינות לשני עמים. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

אסתר גולן
אגודת המפגש הבין דתי לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ הייתי בת עשר [כשהיטלר עלה לשלטון] ולמרות שבעיירה היה בית כנסת גדול ויפה, לא היה בה בית ספר יהודי, אז הלכתי לבית ספר נוצרי. יום אחד המורה נכנס, אני ישבתי בשורה הראשונה כי הייתי כל כך קטנה, והוא אמר: "אין מקום ליהודים בשורה הראשונה, את צריכה לשבת מאחור". זה לא היה נורא כל כך, אבל אני הייתי בת עשר ומאותו יום והלאה הילדים ששיחקו בחצר בזמן ההפסקה לא דברו איתי יותר. הבנים הלכו ל"היטלר-יוּגֶנד" והבנות לקבוצה אחרת. הקהילה היהודית עשתה ככל יכולתה על מנת לפצות אותנו וקיימה יותר פעילויות לנוער בבית הכנסת, ואנחנו הלכנו לתנועת נוער ציונית שאמי עזרה לארגן, כך שמגיל צעיר מאוד הכנתי את עצמי לעלות לארץ ישראל ולפלשתינה. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

דימיטרי דיליאני
הקמפיין העממי לשלום ולדמוקרטיה לראיון »
מתוך מפתח הנושאים »

“ לנו כפלסטינים יש מטרה לאומית ברורה: להקים מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. כך גם לישראלים, התנועה הציונית קמה במטרה לייסד בית לאומי ליהודים. האירוניה היא ששתי המטרות אינן סותרות זו את זו. הפלסטינים מסכימים שמדינתם תהיה בגבולות 1967. ישראל הלא לא תוכל להיות בית לאומי ליהודים כשחיים בה ארבעה מיליון ערבים פלסטינים. כלומר, מדינת ישראל לא יכולה להמשיך בכיבוש. איך אפשר להיות מדינה יהודית כשיש 3.5 מיליון פלסטינים בשטחים ו-1.2 מיליון אזרחים פלסטינים בישראל? מספר האזרחים היהודים בישראל הוא בסך הכל 5 או 5.5 מיליון. המדינה לא תוכל להתקיים כמדינה יהודית כשיש בה כל כך הרבה תושבים לא יהודים. הישראלים צריכים, לטובתם, להסכים להפרדה. כדי שלהם תהיה מדינה משלהם ולנו תהיה מדינה משלנו. זו השאיפה הלאומית שלנו, כפלסטינים. אם כן, יש הסכמה על פתרון של שתי מדינות. אבל אם לא יישמו את הפתרון הזה, אם ימשיכו בבניית חומת ההפרדה הגזענית וישראל תמשיך לנקוט באמצעים שהיא נוקטת בהם כיום, לא תוכל לקום מדינה פלסטינית והפתרון היחיד יהיה הקמת מדינה דו-לאומית. אין פתרון אחר. אולי יש פתרונות אחרים כמו ערי מדינה או משהו כזה. אבל אם לא יישמו פתרון של שתי מדינות, הפלסטינים יידרשו להקים מדינה דו-לאומית. לא ייתכן שאנחנו נישאר תחת כיבוש; אם לא נוכל להשיג מדינה משלנו, לפחות תנו לנו את הזכויות שלנו כאזרחי המדינה שלכם. אבל אם זה מה שיקרה, לא השאיפה הלאומית הפלסטינית ולא החלום הציוני יתגשמו. לכן, לכולם יש עניין בכך שיהיו שתי מדינות לשני עמים. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]