הקרנת הסרט "נקודת מוצא" בכפר וולג'ה 16.9.2008 מידע נוסף

אתגרים ומכשולים, נורמליזציה:

“ לאחר שמונה שנים בתחום הזה אני יודע שאנשים רבים, אפילו חברים טובים שלי, הפסיקו לדבר איתי. הם אומרים לי שלום ברחוב וזהו, רק בגלל שאני עובד בתחום של אי-אלימות או "נורמליזציה", כפי שהם מכנים זאת. העבודה שלנו רחוקה מאוד מנורמליזציה משום שהמצב לא נורמאלי. אילו המצב היה נורמאלי, לא היינו צריכים ליזום ולהנחות עבודה משותפת כיוון שאז אנשים היו עושים בעצמם את העבודה המשותפת. משום שהמצב לא נורמאלי אנחנו עובדים על מנת להפוך אותו לנורמאלי. המטרה שלנו היא לשנות את המצב למצב נורמאלי. אנחנו חותרים להגיע למצב שבו אנשים יחיו בכבוד ויגשימו את חלומותיהם. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שינוי אישי, אי אלימות:

“ כפלסטיני, חשבתי שהדרך היחידה להגשים את השאיפות הלאומיות - עצמאות והקמת מדינה - היא דרך המלחמה והמאבק מזוין. חשבתי שבגלל שהישראלים השתמשו באמצעים אלימים כדי להקים את מדינתם ולהגשים את חלומם, האפשרות היחידה היא אלימות; זה מה שחשבתי בהתחלה. רבים עדיין חושבים ככה. עם הזמן אדם מבין שיש משהו מעל הזהות הלאומית וזו הזהות האנושית. מדובר במשהו רחב יותר. הבנתי שההגדרה העצמית שלנו כישראלים או כפלסטינים מוגבלת ושאם נמשיך לחשוב כך ולהגביל את עצמנו למעגל הזה, לעולם לא נצליח להגיע למעגל הרחב יותר - למעגל העולמי של בני אדם באשר הם. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

תקשורת:

“ בפָּנים התרבותיים והאנושיים של עמו, הפנים שלא מוצגים בטלוויזיה או בתקשורת בכלל. בתקשורת, הפלסטינים מצטיירים תמיד כמחבלים והישראלים ככובשים, חיילים ומתנחלים. העולם רואה מה שהתקשורת משדרת, ולא את הפנים האנושיות של העם הפלסטיני; לכן משימתם של הילדים הפלסטיניים במשלחת הפלסטינית היא להציג את הפנים האנושיות של העם הפלסטיני, אלה שהתקשורת לא מראה. העולם צריך להבין שלילדים הפלסטיניים האלה יש רגשות, תקוות וחלומות. הצד הישראלי מנצל גם הוא את ההזדמנות להציג את הפנים התרבותיות של החברה הישראלית, שלא נראות בתקשורת. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

שינוי אישי, כלא:

“ השקפותיי הושפעו מתקופת המאסר שלי בכלא. סבלתי כתוצאה מהסכסוך ומהאמונה שלי בדרך האלימות. הושפעתי מכך באופן אישי; ביליתי 10 שנים מחיי בכלא, וזו לא תקופה קצרה. אבל גם הרווחתי הרבה באופן אישי מהחוויה הזאת. היא גרמה לשינוי של °180 אצלי. בתקופת המאסר שלי למדתי את ההיסטוריה ואת חוויות העמים השונים. כתוצאה מכך ראיתי שיש שיטות שמתאימות לנו כפלסטינים וכבני אדם. העם הפלסטיני הוא חלק בלתי נפרד מהאנושות. כשלמדתי פילוסופיות שונות ואת תולדות העמים התחזקה אצלי האמונה שהדרך הטובה לעם הפלסטיני ולכל עם היא דרך המושתתת על כבוד. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

תפיסת השלום:

“ המילה "שלום" מסמלת עבורי יחסים בין אנשים המבוססים על אהבה וכבוד הדדי. שלום זה מצב שבו אנשים יוכלו לטייל ולישון בכל מקום ללא חשש. שלום בשבילי זה מצב שבו ילדים ירגישו בטוחים מיום היוולדם, יוכלו להתרכז בלימודיהם ולהגשים את חלומותיהם. שלום פירושו שלכל אדם זכויות כאדם וכאזרח במדינתו, ושאף אחד לא יגזול ממנו את הזכויות האלה. שלום אומר שלכל האנשים תהיינה הזדמנויות. שלום אומר שאנשים לא יסתכלו אחד על השני בעוינות וקנאה, אלא באהבה ובאחווה.
שלום אומר שאדם יכול לעבוד ולהביא אוכל הביתה לילדים. שלום אומר שבתים יהיו פתוחים לכל. אני מתאר את השלום כאדם שלא מכיר שלום. השלום עדיין לא הגיע אלינו, אבל בעזרת האל נגיע לשלום. אלה שעדיין לא טעמו את טעם השלום הכי ייהנו ממנו. מי שטעם את השלום בעבר לא יעריך אותו היום. אני מקווה שכל הילדים שייוולדו כאן בעתיד יטעמו את השלום מיום היוולדם ושהזקנים יספיקו לראות קצת שלום. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

דת:

“ אם דת מנוצלת בצורה לא נכונה - כאמצעי נקמה - אז יש לה תפקיד שלילי. על אנשי הדת משלושת הדתות מוטלת החובה להתמקד בפנים האנושיות ובעקרונות החמלה שבדתם כלפי דתות האחרות. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

אתגרים ומכשולים, התערבות בינלאומית:

“ השגיאה היא, לפי דעתי, ש[אנשים בארה"ב] בוחרים בצד הישראלי ותומכים בו ומעודדים אותו להילחם נגד הצד השני וזה מה שמעודד את הפלסטינים להמשיך באלימות. זו השגיאה הרצינית ביותר מצד העולם ביחס לסכסוך הערבי-ישראלי. אני חושב שהעולם צריך לעודד את הישראלים ואת הפלסטינים לחזור לשולחן המשא ומתן ולהידבר זה עם זה. כך הם יתרמו תרומה חיובית לסכסוך. ”  [מעבר לקטע בראיון המלא]

^ חזרה לראשית הדף